מכל מלמדי השכלתי… תהליך חקר מרתק על תשתית Moodle

רשומה רגילה

בפוסט הזה אני רוצה להציג לכם טעימה קטנה של תהליך חקר יפיפה שנעשה בשנה שעברה בשכבת ה' בבית ספר מסוים במרכז הארץ.

 ראשית– קצת רקע

לפני שנה וחצי למדתי קורס בשם "מידענות בסביבה דיגיטלית" אצל ד"ר שרה שרירה בסמינר הקיבוצים.
זה היה בדיוק בסיומן של שנתיים שבהם עסקתי רבות בהטמעת מערכת ה-Moodle בבתי ספר יסודיים, ובעקבות הניסיון שצברתי עם המורים בהתמודדות שלהם עם כלי מורכב ועשיר כל כך, הייתי טרודה בשאלה איך אוכל לסייע למורים בבניית תהליכי למידה מקוונים בעלי סטנדרטים גבוהים באמצעות כלי ה-Moodle?

התעורר בי רצון לבנות דגם של תהליך למידה איכותי על בסיס כלי Moodle. – כלומר לאתר תהליך פדגוגי איכותי, לפרק אותו לשלבי פעילות ועבור כל שלב להציע כלי Moodle שונה שבאמצעותו היישום של השלב הלימודי הספציפי יקבל ערך מוסף.
בדיוק אז כאמור למדתי את הקורס והכרתי לעומקו את תהליך החקר המידעני והיה לי ברור שזה התהליך הפדגוגי המתאים ביותר עבור הדגם שרציתי לפתח.

קראתי בעיון את  המתווה לפיתוח תהליכים מידעניים של משרד החינוך , למדתי טוב את ה "big 6" ופיתחתי דגם שבו עבור כל שלב בתהליך המידעני אני מציע כלי Moodle מתאימים. (היום הייתי משנה מעט ובדגם מפרטת לא רק את הכלים המתאימים אלא גם את הדידקטיקה של השלב בתהליך המידעני)

כאמור פיתחתי מודל מסייע לבניית תהליך חקר מידעני באמצעות כלי Moodle  ובקיץ לקראת שנת הלימודים הצגתי אותו לבית ספר ותיק בתחום התקשוב שמנהלים סביבות למידה ב-Moodle והביעו עניין ורצון להתקדם לפיתוח פעילויות למידה מקוונות איכותיות ומעשירות.
בשיחה עם הצוות המוביל הצענו שכל ביה"ס משכבות ב'-ו' יעסקו בחקר מידעני ואני כמנחת תקשוב אלווה את הפעילות על ידי השתלמות מוסדית וישיבות פרטניות.

וכך היה, הגעתי להשתלמות והצגתי את התהליך. כל שכבה בחר נושא לעסוק בו עם התלמידים והתחלנו לבנות את תהליך החקר בסביבת ה-Moodle של ביה"ס.

הדבר הראשון והמשמח ביותר שלמדתי היה שברגע שבאתי עם דגם בהיר ומוגדר הכל היה ברור יותר ויכולנו אכן לכוון את עצמינו לתהליכי למידה איכותיים ממש ולא להיתקע בטכניקה של הפעלת כלי ה-Moodle השונים.

הדבר השני שלמדתי, וזה ממש הפתיע אותי היה שהמורים לקחו את הדגם שלי לחלוטין כבסיס לשינוי!!!

בכל מפגש השתלמות הייתי מגיעה ומדברת עם המורים על שלב החקר שבו אחזנו ומציעה להם (בהתבסס על הדגם) את הכלים שבעיני התאימו לשלב. וכמעט בכל פעם התפתח וויכוח כאשר המורים של שכבת גיל אחד או יותר טענו או שהשלב לא רלוונטי לשכבת הגיל שלהם או שהכלים שאני מציעה אינם הכלים האולטימטיביים לסוג החקר וכו.

עבורי זה היה תהליך מרתק ולמדתי המון – בעיקר שהמורים האיכותיים האלה המריאו הרבה מעל גובה הדגם שיצרתי. וגם שדגם הוא רק תשתית – לא תורה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני רוצה כעת להציג לכם קצת מהתהליך שעברתי עם שכבת ה' כי הם השאירו אותי פשוט פעורת פה ואני גאה בהישגים שלהם מאד!

תהליך החקר המידעני  בשכבת ה' הובל על ידי צוות המחנכים שנמנה על ידי 2 רבנים צעירים ומורה אחת וזה כנראה הסיבה שנושא החקר שנבחר היה "חקר פרשני המקרא"

הגעתי לפגישה הראשונה ואמרתי לצוות – "אוקיי – על פי הדגם שלי (המבוסס על "big6" וכו') השלבים הראשונים בתהליך החקר המידעני הם בחירת נושא החקר ולאחר מכן תהליך נימוק בחירה"

הצוות ישבו והביעו אי נחת. "לתלמידינו אין היכרות עם רוב פרשני המקרא, הרי זהו בדיוק הסיבה שאנו מעוניינים לנהל את תהליך החקר הזה – על בסיס מה יוכלו לבחור פרשן? על פי צליל השם? ואיך ינמקו? לא.. לא .. לא נראה לנו בכלל.."

יצאנו מהמפגש מעט מתוסכלים תוך שלא הגענו לאחידות דעים לגבי השלב הראשון.

אחרי שבועיים הגעתי לבית הספר ובמקרה קלטתי את אחד הרבנים בחדר המחשבים עם התלמידים, אני רואה שהם עובדים במרץ על חקר פרשני המקרא.. התקרבתי כדי לראות מה הם עושים ופשוט נדהמתי!

מה היה שם?!

מכיוון שעוד טרם בחירת נושא החקר על ידי התלמידים רצו צוות המורים שיהיה לתלמידים היכרות ראשונית שטחית עם פרשני המקרא המציאו "שלב קדם" לתהליך החקר והכניסו את השלב הזה ל-Moodle.

בשלב הזה היו 2 פעילויות:

1: פעילות מסוג אגרון מונחים בו היה כתוב את ההנחיות הבאות

חידות פרשני המקרא:
* כל זוג מקבל כרטיס עם שם של פרשן.
* כדי להכין את החידות על עליכם להכיר מעט את הפרשן (השתמשו ב-google).
* עליכם להכין לפחות 4 חידות על הפרשן, על-פי המאפיינים שלפניכם:
1) ראשי התיבות של שמו.
2) תאריך לידתו ופטירתו.
3) ארץ מולדתו.
4) העיר שבה גר וכתב את פירושו.
5) עיסוקים נוספים בנוסף להיותו פרשן.
ועוד.. (כדי להקל עליכם,הקוראים שלי, אחתוך כאן)

2. פעילות משחק סולמות ונחשים שהוגדר בצורה כזאת שאת שאלות המשחק הוא שואב מאגרון המונחים שהילדים זה הרגע יצרו בו את חידותיהם.

כשהגעתי לכיתה תפסתי את התלמידים בשיאו של תחרות שמחה ורועשת של סולמות ונחשים כאשר כל זוג מנסה להגיע לסיום המשחק על ידי מענה על החידות אודות הפרשנים שכתבו חבריהם לכיתה!

כאמור, זה היה קדם פעילות לקראת תהליך החקר.

השלב הבא אכן היה בחירת נושא החקר – ולשם כך השתמשו בכלי מסוג שאלת בחירה.

המורים סיפרו לי שאחרי כל ההתרגשות סביב חידוני הפרשנים הם הודיעו על פרסום אפשרות בחירת נושא החקר בשעה 18:00 במוצאי שבת ובשעה 18:10 כל הבחירות כבר היו מלאות!

בשלב הבא "נימוק בחירה" שוב הפתיעו אותי ומבלי לספר לי בכלל שיתפו פעולה עם המורה לחינוך לשוני כך שאת המשימה בו היה על התלמיד לנמק את בחירת נושא החקר שלו הוא התבקש לעשות על פי כללי הלשון התקניים של נימוק בחירה.

שוב, אציג בפניכם רק חלק מההנחיות שניתנו לתמידים על ידי המורה ללשון:

א) פתיחה – הצגת הדעה / הבחירה.
ב) גוף – נימוקים והוכחות לדעה / בחירה.
ג) סיום – מסקנה הנובעת מהפסקה.
עליכם להשתמש במילות קישור מקבוצת הסיבה, כגון: מכיון ש…, עקב, מפני ש…, משום ש…, מאחר ש…, הואיל ו…, היות ש…, כי, בגלל, מחמת, בשל, הודות ל…, מסיבה זו, לכן, לפיכך, על כן וכד'.

לצורך הפעילות בשלב הזה נפתח פעילות פורום וכל תלמיד כתב פסקת נימוק מושקע ומאורגן וקיבל משוב הן מחבריו לכיתה והן מהמורה לחינוך לשוני.

המשך שלבי החקר היו העלאת ידע קודם, איסוף, מיזוג ועיבוד מידע והפקת תוצר.

צוות המחנכים של שכבת ה' הפתיעו אותי בכל שלב ושלב והובילו את תלמידיהם להסתקרן, לחשוב, לחקור, ללמוד, ליצור וליהנות. התהליך עבורי ועבור כל השותפים היה מרגש ומהנה. ועל זה נאמר מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם.

יישר כוחכם!

2 מחשבות על “מכל מלמדי השכלתי… תהליך חקר מרתק על תשתית Moodle

אשמח לתגובה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s