תקומתה של פעילות החקרשת

היום התקיים מפגש מסכם להשתלמות מוסדית שהעברתי השנה בבית ספר צוקים בשוהם.

מכיוון שהתהליך שעברתי עם בית הספר היה מעניין ומרתק כל כך, דאגנו להזמין למפגש אושיות נכבדות מהמשרד ומהמועצה (ביניהם ראש המועצה ומפקחת המחוז על התקשוב ) כדי שיבואו ויראו (וילמדו) מהעשייה של הצוות.

ההתחלה

בחופשת הקיץ, כחלק מההכנות להשתלמות המוסדית הגעתי לבית הספר כדי להכיר את המנהלת, ללמוד על החזון והיעדים של בית הספר ולשמוע קצת על הפעילות שכבר נעשה בשילוב הטכנולוגיה בתהליכי ההוראה-למידה.

בתום השיחה הבנתי שאני בבעיה (!). בית הספר ותיק בתחום שילוב התקשוב בהוראה והם עוסקים כחלק משגרת יומם בתהליכי למידה איכותיים ומעמיקים. בקיצור – בית ספר מצוין! תהיתי במה אוכל לתרום להם וביקשתי זמן כדי לחשוב.

אחרי כמה ימי חקירה וחשיבה חזרתי למנהלת והצעתי להקים לתחיה תהליך למידה שמעט נרדם בשנים האחרונות – תהליך "חקרשת"

מה זה חקרשת?

חקרשת או webquest באנגלית פותח על ידי ברני דודג' בשנת 1995 והינה מסגרת מובנית ללמידת חקר רב תחומית, כאשר רוב מקורות המידע נשאבים מרשת האינטרנט.

החקרשת ממזגת מגוון שיטות הוראה אפקטיביות ביותר בפעילות אחת:

 1. הנעה ואמינות בלמידה: העלאה של שאלה שדורשת תשובה, מקורות אמיתיים, קבלת משוב והערכה.

2. פיתוח מיומנויות חשיבה: עיבוד מידע לתוצר אחר, אספקת תמוכות, הרבה חומרים מגוונים, יצירתיות

3. למידה שיתופית קבוצתית: תלמידים מתמחים, מודעות לחשיבות עבודתם והשפעתה הישירה על תוצר הקבוצה.

4. תהליך: קישור לנושאים נלמדים, הדרכה ללמידה עצמית.

חקרשת אז והיום:

בשנים האחרונות חלה דעיכה מסוימת של ז'אנר חקר הרשת בלמידה מתוקשבת במערכת החינוך בארץ.

עמי סלנט בבלוג שלו טוען שזה קשור אולי לכניסה של אתרים מסוג Web 2.0, בלוגים, ויקי, רשתות חברתיות ועוד, אך יותר מכך מההשקעה הגדולה שצריכים המורים והתלמידים להשקיע בפעילויות מסוג חקרשת .

עמי ממשיך ומחדד כי הניסיון בשטח וגם המחקר מצביעים על חקר רשת כפעילות קוגניטיבית אפקטיבית מאד. אותם מורים שממשיכים להפעיל תלמידים במבנה פעילות מסוג חקר רשת יודעים כי התרומה של הפעילות לאורך זמן היא משמעותית, הן מבחינת הרגלי העבודה של התלמידים, ההתמודדות הקוגנטיבית שלהם והן מבחינת הדפוסים של עבודה שיתופית בלמידה שיתופית באינטרנט.

חקרשת בבית הספר צוקים בשוהם

חזרתי לבית הספר עם תובנות וקיבלנו החלטה – נקיים תכנית שנתית של פיתוח והפעלת חקרשת בכל שכבות בית הספר מ-א' עד ו' סביב ציר מרכזי של הנושא השנתי "מנהיגות פורצת דרך".

במפגש הראשון הצגתי בפני המורים את דגם החקרשת. במבט לאחור אני חושבת שהם לא ממש הבינו מה אני רוצה (האמת שגם אני לא ממש הבנתי מה אני רוצה) הדגשתי שוב ושוב שאני לא יודעת מה יקרה בתהליך. שמדובר בתהליך למידה איכותי ומעמיק ושהיא מבוססת על מקורות מידע מהרשת. שאנחנו נלמד את התחום, ניישם אותו עם התלמידים ונפיק תובנות.

בכל מפגש התקדמנו עם תכנון ופיתוח הפעילות. המורים עבדו בצוותים, חשבו, הזיעו, שברו שיניים. מפגש  2, 3 עוד חיפשנו את דרכינו, רעיון, ניסינו להבין מה זה אומר בעצם חקרשת, איך לחלק את קבוצות הלמידה כך שכל קבוצת תלמידים יוצרת רובד מפעילות הכלל והיא משמעותית לתמונה הכוללת.

ואז פתאום במפגש 3 או 4 (כבר לא זוכרת) התחלנו לראות הברקות. רעיונות יצירתיות ומרגשות עלו לאוויר והתחילו לקבל צורה.

הנה טעימה קטנה

שכבת ו- מנהיגות בעולם החי

שכבת ה – דוד בן גוריון

שכבת ד – מנהיגים מצויירים

שכבת ג – מסע בעקבות דמותו של משה

שכבת ב – בעקבות מנהיגת התרבות לאה גולדברג

שכבת א' וחט"צ – חקרשת בנושא שטוזים!

צוות אנגלית – ארצות בעולם

כלים טכנולוגיים

שכחתי לציין (מכיוון שהטכנולוגיה כל כך לא היה ה-issue!) שהמורים פיתחו את תהליכי החקרשת על גבי גוגל סייטס, והרבה מאד כלים טכנולוגיים שולבו בפעילות הילדים בכל שלבי התהליך. מיצירת סרטונים, ספרונים דיגיטליים, קומיקס, הקלטה, מצגות, גוגל דוקס, מילוי טפסים דיגיטליים ועוד ועוד.. אבל שוב, באף שלב הכלי לא היה המוקד. אלא החשיבה, היצירתיות, העבודה הקבוצתית. הדגש, היעד, האתגר מתחילה ועד סוף התהליך היה למידה מעמיקה ואיכותית, שיתוף פעולה, למידה עצמית, חשיבה מסדר גבוהה, יצירתיות – חשוב לציין משהו שאולי ישמע ככפירה (!). את כל אלה ניתן היה לבצע גם ללא טכנולוגיה.. אבל מכיוון שאנחנו חיים בעידן הטכנולוגיה וזוהי שפת הדור, מן הסתם שולבו כלים בכל מקום שבו שילוב הכלים השביח את תהליך הלמידה של התלמידים.

תובנות

במהלך כל שלבי הפעילות ובכל מפגש השתלמות עלו  תובנות. מה כן מצליח ומה לא. לפעמים הטכנולוגיה איכזבה ואז הוחלט לשנות גישה או כלי. לא לכל התלמידים מובן מאליו מה זה למידה בקבוצה. איך מתארגנים לקבוצה, ניהול זמן, ויתור, שיתוף פעולה.

הבנו שהמושג ששגור על פי כולנו "למידה שיתופית" הוא ממש לא עניין של מה בכך. דרושה השקעה רבה מאד של המורים בהכנה ובליווי של תלמידים לעבוד בהרמוניה וביעילות בקבוצה. לסייע להם בניהול הזמן, לוודא שלכל תלמיד יש תפקיד בקבוצה ולתת להם לחוש שהשלם הוא הרבה יותר מסכום חלקיו.

למדנו שלמידה ופעילות שמתבססת על מיומנויות המאה ה-21 בכלל לא קשורים לטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא משנית בתהליך למידה איכותית ומרגשת – ורלוונטית אך ורק אם היא משפרת ומשביחה את התהליך.

למדנו שגם בעידן הכאן והעכשיו, והסיפוק המיידי, כשיש מנהלת מובילה וצוות איכותי,בעל עומק מחשבתי וחזון חינוכי אמיתי אפשר לייצר תהליכי למידה ארוכי תווך משמעותיות ואיכותיות.

תוצרים

תוצרי התלמידים היו מרתקים! ובמפגש היום הם זכו לשבחים ולהתפעלות, אבל אני לא אציג לכם כאן את התוצרים כי מה שהיה לי חשוב להציג היה התהליך שעברנו.

תודה על ההקשבה, והצלחה לכולם!