עד שננתץ את קירות הכיתה…

בהרצאה זוכת הפרסים שנתן סוגאטה מיטרה ב-Ted בשנת 2013 הוא מתאר באופן די משעשע את המהות של בתי הספר כפי שאנו מכירים אותם כיום.

סוגטה מחזיר את הקהל  300 שנה לתקופת האימפריה הגדולה והאחרונה שבאימפריות , האימפריה הבריטית.

"דמיינו לעצמכם את הקושי האדיר של הוויקטוריאנים לנהל את כל העולם הגדול הזה בלי מחשבים, בלי טלפונים, כשמידע נכתב בכתב יד על פיסות נייר ומועבר באמצעות ספינות… אבל הוויקטוריאניים הצליחו! מה שהם עשו היה מדהים!  הם יצרו מכונה גלובאלית העשויה מאנשים. והמכונה הזו עדיין איתנו היום והיא נקראת: המכונה המנהלית הביורוקרטית.
על מנת להפעיל את המכונה הזו, היה צריך הרבה מאד אנשים. אז הם יצרו עוד מכונה, שתייצר את האנשים האלה:
למכונה הזאת קוראים בית הספר. בתי הספר יצרו את האנשים שבתורם הפכו לחלקים במכונה המנהלית הביורוקרטית. אלה היו חייבים להיות זהים זה לזה ומיומנים ב-3 דברים:
א. הם היו חייבים לדעת לקרוא.
ב. חייב היה להיות להם כתב יד קריא (כי המידע הרי נכתב ביד).
ג. ועליהם לדעת לבצע פעולות כפל, חילוק, חיבור וחיסור בראש.

היה עליהם להיות כה זהים שניתן יהיה לקחת אחד מניו-זילנד ולשלוח אותו לקנדה, ושעם הגעתו הוא יוכל לתפקד ביעילות. הוויקטוריאניים היו מהנדסים מעולים. הם עיצבו מנגנון כל כך איתן, שהוא איתנו עד היום, וממשיך לייצר חלקים זהים למכונה שלא קיימת יותר. האימפריה כבר איננה. אז מה אנחנו עושים עם המנגנון הזה שממשיך לייצר אנשים זהים? ומה נעשה הלאה?"

זה מזכיר לי את השיר (העצוב למדי)  Pink Floyd – Another Brick in the Wall

היום אנחנו מבינים שעלינו לאפשר לתלמידינו חוויית למידה שמתאימה לעידן שבו אנו חיים. אני מאמינה שלא נצליח באמת להפוך בית ספר למקום רלוונטי עד שלא נבין שעלינו לנתץ את קירות הכיתה!
(עוזי מלמד, http://www.pc.co.il/?p=139660)

אבל עד אז, לפחות ננסה ללמד אחרת. לאפשר לתלמידים התנסות חווייתית של למידה אותנטית, משמעותית, שיתופית, חברתית שמעודדת חשיבה עצמית, כישורי התבטאות בכתב ומול קהל, יכולת למידה עצמית וצוותית וכבוד הדדי. כי אלה הכישורים שאנחנו זקוקים להם בחיים שלנו.

לשם כך קמו להם דגמי הוראה ולמידה "חדשניים" שחלקם דווקא דגמי הוראה ותיקים שזכו לעדנה מחודשת.

PBL – למידה מבוססת בעיות/פרויקטים

שני הדגמים שמים דגש על למידה אותנטית, מאתגרת וחווייתית, חשיבה עצמית, עבודה צוותית וכבוד הדדי. ההבדלים מפורטים בתרשים הבא

בהמשך סרטון מקסים המציג את עקרונותיה העיקריים של למידה מבוססת פרויקטים ובעיות, לעומת הוראה מסורתית. שווה צפייה!

כיתה הפוכה

זוהי שיטת לימוד שהיא 'הפוכה' מהמקובל. רכישת הידע, בנושא מסוים,  נעשית באופן עצמאי על ידי התלמיד בבית או בכל מקום מחוץ לכיתה בזמנו החופשי ובאופן אישי, תוך שימוש בקליפים לימודיים המופקים על ידי המורה. בכיתה מתפנה זמן יקר המאפשר לעסוק יותר בהבנה, העמקה ותרגול של הידע באופן דיאלוגי ובאופן המותאם לצרכי התלמידים במהלך השיעור בכיתה.דרך זה מעודדת אחריות אישית ללמידה בבית ולמידה צוותית ואחריות הדדית בכיתה.

למידה התנסותית

למידה התנסותית מבוססת על חוויה, וככזאת היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר למידה המבוססת על שינון, הרצאה או כל סוג אחר של למידה פאסיבית. גם לאורך זמן הסיכוי להטמעה הוא גבוה יותר.

למידה התנסותית מבוססת על תהליך ספירלי בן ארבעה שלבים (ד"ר קולב, אוניברסיטת הווארד):

•    התנסות
•    רפלקציה (התבוננות בהתנסות ושיקוף)
•    גזירת עקרונות פעולה ברמה העקרונית
•    התנסות מחודשת על פי התובנות

למידה ניידת

למידה ניידת מציעה דרכים מודרניות לתמיכה בתהליך למידה באמצעות מכשירים ניידים, כגון מחשבי לוח, טלפונים חכמים טלפונים ניידים ועוד. ללמידה ניידת תכונות ייחודיות. היא אישית, ניידת, מאפשרת שיתופיות, אינטראקטיביית, ומבוססת מקום והקשר.
המסר המועבר ללומדים: "למידה מתקיימת בכל מקום ובכל זמן".
יש חמישה סוגים של שימושים אפשריים בלמידה החוץ כיתתית (מאתר צפונת)

והנה סרטון של למידה ניידת בפתח תקוה

לסיכום, עד שבאמת נשנה את פני מערכת החינוך ואכן ננתץ את קירות הכיתה, ישנם מודלים חווייתים של הוראה ולמידה שאפשר להטמיע בכיתותינו כדי לאפשר לתלמידינו ללמוד באופן שמתאים לצרכים שלהם ולחיים בעולם המודרני.

ו.. שיהיה לנו בהצלחה!