מה העיניים שלי רואות דרך המצלמה? סיפור מרגש על למידה מבוססת פרויקטים של ילד בחינוך המיוחד

גלריה

בבית ספר יסודות תל"י בפתח תקוה היתה לי את הזכות והחווייה ללוות גם מורים של כיתות קטנות בתהליך למידה מבוססת פרויקטים ועל כך אני רוצה לספר לכם היום.

בתחילת השנה ישבו כל חדר המורים לתכנן את שנת הפעילות. חשבו איך לעורר מוטיבציה אצל התלמידים. איך להפוך את תחומי הדעת הנלמדים בכל שכבה ללמידה "חווייתית" בעזרת שאלה מניעה ו"פרויקט" מרגש שהתלמידים ישקיעו סביבו לקראת הצגתו במליאה. ואכן בכל הכיתות העלו רעיונות יפים והתחילו לתכנן  את התוכנית השנתית אך המורות של הכיתות הקטנות התקשו…  הם סיפרו לי שלילדים על הרצף האוטיסטי רפרטואר מוגבל של פעילויות ותחומי עניין והיה להם קשה לנסות למצוא "פרויקט" שיניע אותם לחוויית למידה והפקה של תוצר משמעותי. ישבו וחשבו .. ולבסוף הגיעו לרעיון מקסים!

למיזם הם קראו "מה העיניים שלי רואות דרך המצלמה", תכלית המיזם היה ליצור גירוי שיעורר את התלמידים להתעניין בסובב אותם ולחשוף בפניהם מגוון תחומי עניין נוספים וחדשים בסביבתם.  מה הם עשו?

kids-with-cameras

חילקו את התלמידים לצוותים קטנים ויצאו החוצה עם מצלמה. כל תלמיד התבקש להביט סביבו ולצלם דברים שמעניינים ומסקרנים אותו. בחזרה מהסיור ישבו המורים עם התלמידים, צפו בתמונות, ולאחר שיח משותף בחר כל תלמיד תמונה אחת עליה רצה ללמוד ולהרחיב את הידע.  ילד אחד צילם אוכל ויצא מכך לפרויקט בישול, ילד אחר צילם צמחים ובעקבות כך יצא לפרויקט חקר על נביטה וגידול צמח, אחר צילם פסלים ומכך יצא ליצירה של פסל סביבתי.

במפגש ההשתלמות המסכם הציגו המורות את העשייה של תלמידיהם. כשהמורה קרני וייס קמה לדבר היא סיפרה על תלמיד בשם "מ" וראיתי את כולם מחייכים. שאלתי למה? מסתבר ש"מ" "מת" על מזג האוויר. בכל יום הוא שואל את באי בית הספר אם היום חם או קר,  הוא מתרגש מהשמש וגם כשיורד גשם, ולכן כשהוא יצא לצלם, היה ברור לכולם שבזה יעסוק.

וכך סיפרה קרני, מורתו. "מ"היה נרגש לקראת היציאה לצלם בחוץ. אותו יום היה מעונן וגשום והוא צילם בהתלהבות מהולה בחשש מפני הגשם שטפטף. הוא צילם את מגרש הספורט הרטוב והשלוליות והפגין התלהבות בעיקר מצילום השמים והעננים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כשחזרנו לכיתה, צפינו יחד בכל התמונות ו"מ" התבקש לבחור תמונה עליה הוא רוצה ללמוד. הוא בחר בתמונה של עננים.
הפרויקט שהוא בחר היה להתמחות בנושא וללמד את לכיתתו .

בשבוע שבו התחלנו לחקור את העננים היה גשום. יצרנו מד גשם ו"מ"מדד את הס"מ שירדו בכל יום.

הוא הבין את תהליך יצירת העננים שבו השמש מחממת את המים, המים מתחממים ונוצרים אדים. האדים עולים למעלה ופוגשים באויר הקר. נוצרות טיפות שמתחברות יחד לענן. הוא לימד זאת את הכיתה.

בשבוע לאחר מכן הוא הכין מצגת יפהפיה בה מוצגים סוגים שונים של עננים ולימד את הכיתה אילו סוגי עננים קיימים:  נוצה ,כבשה, צעיף ועוד. הילדים הקשיבו בעניין ושאלו שאלות. "מ"היה שמח ונרגש ללמד את הנושא שהוא כה מחובר והעביר את השיעור בהצלחה רבה.

התוצר- פלקט שיתופי המתאר את סוגי העננים

לאחר שלימד את סוגי העננים, נעשתה עבודה קבוצתית וכל ילד "התחבר" ובחר ענן ליצור ולתאר. את העננים הם יצרו מצמר גפן.

יחד ייצרו יחד פלקט גדול המתאר את כל סוגי העננים שנלמדו וכל ילד הדביק את הענן שיצר.

learning13

כששמעתי את התיעוד של קרני מאד התרגשתי. ואם תשאלו אותי. כל העבודה וההשקעה והחשיבה שווה, אם רק כדי להאיר את ליבו של ילד שעסק, חקר, למד ולימד את הנושא שהוא אוהב.

ולצוות בית ספר תל"י יסודות. אל תפסיקו, תמשיכו להיות רגישים ללבם של תלמידיכם..  רק ככה אפשר להניע למידה משמעותית!

2 מחשבות על “מה העיניים שלי רואות דרך המצלמה? סיפור מרגש על למידה מבוססת פרויקטים של ילד בחינוך המיוחד

אשמח לתגובה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s