איך לשאול את השאלה הנכונה? או שאלת SOLE  זה לא שאלת PBL – פוסט 1 מתוך 3

תמונה

שיעור בדגם SOLE  – למידה המאורגנת באופן עצמאי (Self-Organized Learning Environment) נותנת מענה ללמידה שיתופית עצמית של תלמידים הממונעת על ידי סקרנות ורצון לחקירה כאשר המורה מלווה את התהליך ומעודדת את התלמידים לפעילות עצמית נבונה.

על פי הדגם, השיעור מחולק לשלושה חלקים עיקריים: שאלה, חקירה וסקירה.

sole

כדי להבין טוב יותר את הדגם אכתוב סדרה של 3 פוסטים שיעסקו בשלושת השלבים השונים של הלמידה על פי דגם SOLE.

את הפוסט הזה אקדיש לחלק הראשון של השיעור שהוא כולו 5 דקות:

איך לשאול את השאלה הנכונה?

שיעור הבנוי על פי דגם SOLE  נפתח על ידי שאלה שמטרתה להניע את הילדים לעבר חיפוש משמעותי. לשאלה יש השפעה קריטית על האפקטיביות של השיעור. משיעורים שהתבוננתי בהם ראיתי שהשאלה שנשאלת יכולה לבנות או לרסק את השיעור. לכן חשוב לוודא שהיא מסקרנת, רלוונטית, מתאימה הן לרמת הידע והן לרמה הרגשית של הילדים ומעוררת חשק לחקירה. יחד עם השאלה כדאי לעורר סקרנות על ידי הצגת סרטון או תמונה להמחשה.

אז מה הם המאפיינים של שאלה טובה שפותחת שיעור בהנעה עצמית?

ראשית, חשוב לציין שהשאלה שונה משאלת  PBL (למידה מבוססת פרויקטים). בתהליך למידה מבוססת פרויקטים יש לפתח שאלה שתוביל לתוצרים (פרויקטים) שהינם בעלי ערך ומשמעות ללומד ולחברה.

שאלת  SOLE לא מתכווננת לעבר תוצר. היא יותר פשוטה. יותר אקדמית. בסך הכל עליה לעורר מוטיבציה וסקרנות לחקירה. ללמידה. לידע.

המאפיינים לכתיבת שאלה שתניע למידה בשיעור SOLE:

  1. שאלה מעניינת, מגרה את סקרנות
  2. שאלה אותנטית שהעיסוק בה יקרב את הילדים לידע הנדרש בתוכנית הלימודים
  3. שאלה שרלוונטית לרמת הידע ולעולם הרגשי של הילדים
  4. שאלה שהיא מספיק רחבה כדי שתוביל אותם לשאול שאלות נוספות
  5. שאלה מאתגרת, מותחת את הדמיון, את הכישורים ואת היכולת שלהם

teacher-students-globe

במספר מפגשי השתלמות שקיימתי ביקשתי ממורים לכתוב שאלות מתאימות לשיעור SOLE ומהר מאד עלו שאלות ממש טובות.

הנה הצעות ממורים בבית ספר שמעוני בגבעתיים, אחרי מפגש מקוון של שעה!

התחום אותו אני מלמד שאלה שתצית את הדמיון של הילדים ותהווה טריגר ללמידה בהנעה עצמית
מדעים- מדעי החומר: שינויים בחומר

איך נוצרת עוגה מערבוב חומרים?

איך יוצרים טעמים שונים של עוגות?

איך תופחת סופגניה?

מדוע יש צרבת?

חינוך מיוחד

איך לתשובה אחת יכולות להיות כמה שאלות?

לתת דוגמא לחנות בגדים ולשאול כמה פריטים ניתן לקנות ב50 ש"ח

איך אתם יודעים שהטקסט שלמדנו הוא שיר/סיפור?

שפה

כיצד נוצרו המילים בעברית? (5 דרכים שונות)

ספרות – מדוע יש לבלדות ולרומנסות גרסאות רבות כל כך?

כיצד קשורה העובדה שהסופר או. הנרי ישב בכלא, לסיפור "מקץ 20 שנה"?

טמפרטורה / מזג האוויר

כיצד אוספים נתונים לקביעת מזג האוויר ?

כיצד ניתן לדייק יותר בקביעת מזג האוויר ?

למי הכי חשוב לדעת מהו מזג האוויר ? (לאיזה אנשים וכדו' )

מאיזה טמפרטורה ניתן לדעת בוודאות שיירד שלג?

מחנכת כיתה ג, מתמטיקה ,כישורי שפה

כיצד אני יכול להביע את אותו רעיון במספר דרכים שונות באמצעות השפה?

מה משותף למתמטיקה ולכישורי שפה?

שפה

מה מאפיין טקסט מידעי?

מה ההבדל בין סיפור לשיר?

מהו חמשיר?

מחנכת, שפה, חשבון, תורה, חגים

מדוע עלים נושרים מעץ?

למה מספרים זוגיים מתחלקים ל- 2?

איך הסופגנייה קשורה לחנוכה?

איך ילדים לומדים בארצות אחרות?

איך עיוורים מסתדרים בסביבה?

האם סיפור חנוכה באמת קרה או שזה אגדה?

האם יש הסבר מדעי לעשר המכות או שזה נס?

האם יש הסבר מדעי למבול בתורה?

מה הקשר בין הקוף לאדם?

שפה ומתמטיקה

איך נוצרות מילים?

בחר 10 מדינות ביבשת אירופה.  דרג כמה המדינה דמוקרטית לדעתך (1-5). אילו קריטריונים הנחו אותך בבחירותיך?

כיצד ידיעת השפה על בורייה עשוייה להשפיע על חייך במקומות שונים?

מה הקשר בין חנוכה לחינוך?

אנגלית

למה יש כל כך הרבה זמנים באנגלית??

למה תינוק זה it?

למה אומרים באנגלית o.k?

מה זה oo? (הסימן של השירותים)

מתמטיקה – הנדסה

איך אפשר למדוד את גובה הפירמדה?

איך אפשר לדעת מהו שטח ריבוע?

 הוראה מתקנת

מהם אסטרטגיות למידה?

מה הקשר בין אסטרטגיות למידה ללמידה?

מה הדרך הכי טובה ללמוד?

מדעים

למה הצבי מהיר?

למה לזברה פסים על הגוף?

הקסם שמעוררת חוויית ההשתתפות בשיעור SOLE  מגיע משאלה שמרתקת ומציתה סקרנות אצל הילדים . שאלה גדולה , פתוחה , קשה ומעניינת המקדמת שיחה עמוקה וארוכה.

חשוב מאד שהמורה, בעת הצגת השאלה לילדים תמחיש עם קולה ושפת גופה שגם היא מתפעלת ומתפלאת מהשאלה. שזו שאלה שמעניינת גם אותה. כי על ידי גילוי הסקרנות שלה עצמה היא יוצרת  אווירה פתוחה לשאילת שאלות נוספות אשר יקדמו את החקירה.

teacher questions student on subject he is confused on

ובפוסט הבא נדבר על השלב הבא בשיעור SOLE – החקירה.

33 מחשבות על “איך לשאול את השאלה הנכונה? או שאלת SOLE  זה לא שאלת PBL – פוסט 1 מתוך 3

  1. שיר לוי

    שלום, דרך הלימוד מאוד מקורית ומניסיון שעשו אצלי בכיתה זה נשאר חקוק בזיכרון לעומת דרך למידה רגילה(פרונטלית).
    ומקווה שכמורה לעתיד אאמץ את דרך הלמידה הזו.

    אהבתי

  2. מיכל

    האתר נעים ונגיש.
    השיטה נראית שיטה טובה מאוד ויעילה, שתעורר הרבה עניין וסקרנות של תלמידים בשיעור. ותעביר את החומר בצורה חוויתית ואמיתית. בע"ה מקוות להשתמש בה בעתיד

    אהבתי

  3. צופיה

    שלום רותי,
    כאן צופיה, בת-חן ושירה. אנו לומדות הוראה, ודידקטיקה כללית.
    לאחר שיעור משמעותי על דגם sole, רצינו להודות לך על השיטה המדויקת להעברת שיעור. מצד אחד סקרון התלמידים, הפקת עניין ומסירת ידע אליהם בדרך שנכונה להם. הם עונים לעצמם, שואלים שאלות, והתשובות חודרות אליהם- כיוון שהם מבררים בעצמם את התשובה ולא המורה מוסרת להם מידע.
    לכן רצינו להגיד שאנו מעריכות מאוד על הדגם שפיתחת ובעז"ה נשתמש בו במהלך ההוראה.
    תודה.
    בת-חן, צופיה ושירה, מורות לעתיד.

    אהבתי

  4. שיר

    לרותי סלומון שלום!
    נהננו לקרוא את כתבתך! אהבנו את הרעיון של שאלת חקירה שמעוררת לשאלות נוספות את התלמידים. בעזרת השאלה התלמידים מעוניינים לחקור את הנושא ועושים זאת בהתלהבות ומתוך עניין אמיתי כך שהם המובילים!
    נזכרנו בשאלות שעלו אצלנו בעקבות שיעורים בכיתה- בתיכון או ביסודי. הבנו שאם עד היום אנו זוכרות את זה , כנראה ששיטת סל"ע היא באמת משמעותית ומעוררת ללמידה אפקטיבית ופרודקטיבית.
    תודה, יהודית, דגן, ליאל ושיר ממכללת אורות ישראל באלקנה

    אהבתי

  5. ציפי
    אחת הסטודנטיות נזכרה בשיעור אמונה בו המורה העלתה שאלה: מה דעתן בנושא עונש מוות למחבלים? תת- שאלות שנידונו בשיעור היו:
    האם עונש מוות מקל על צער של מות אדם קרוב בידי מחבלים?
    כיצד התורה דנה באדם שרצח?
    האם עונש מוות של מחבלים ימנע פעילויות של מחבלים?
    מהו החוק במדינת ישראל על מעשה רצח?
    כיצד מדינת ישראל אמורה לנהוג במקרה של רצח מחבלים, על פי ההלכה או על פי החוק האזרחי?
    כל קבוצה אמורה לערוך חקירה וחיפוש במאגרי מידע על מנת למצוא תשובות לשאלה המסקרנת אותם.
    תפקידו של המורה להנחות ולנווט את הקבוצות השונות בחיפוש במאגרי מידע רלוונטים.

    אהבתי

  6. טל שטיינברג

    רותי סלומון שלום,
    נהניתי מאוד לקרוא את הבלוג שלך, ואת הרעיון שלך לשימוש הטכנולוגיה בתור אמצעי לחינוך. אני חושבת שזה נהדר, שאפשר להפוך משהו כל כך בעייתי שהרבה מחנכים מנסים להילחם בו לכלי חינוכי המפתח את היכולות של התלמידים- היכולות לעבוד בתוך קבוצה, היכולת לחקר עצמאי וללימוד עצמאי, דבר שיעזור לפי דעתי לילדים שהם אוטו-דידקטיים, שהרבה פעמים לא מבינים אותם במערכת, היכולות לפתח סקרנות בקרב הילד. לא האמנתי שכל אלו יכולים לצאת מהטכנולוגיה. אני מודה לך על הרעיון הזה ומחכה ליישם אותו בכיתה שבעז"ה אזכה ללמד.
    תודה רבה
    ויום טוב!

    אהבתי

  7. חני

    שלום רותי,
    בד"כ אני לא נוהגת לקרוא בלוגים,את הבלוג שלך קראתי דרך קורס בדידקטיקה כללית שאני לומדת במכללת אורות.
    לאחר קריאה של מאמרך,חייבת לציין שדברייך נכונים ויעילים ביותר!
    ילדים הם אנרגטיים ומאד פעילים. הרבה פעמים דעתם מוסחת אם דברים לא מספיק מלהיטים ומעניינים אותם. הדרך שאותה הצגת בבלוג היא דרך יצירתית ומתאימה מאוד לילדים.
    בעיניי,כך מחנכים בישראל ובכלל בעולם צריכים לפעול ע"מ שילדים ישתתפו ויאהבו ללמוד בשיעורים שלהם.
    אני בטוחה שזה גם מפתח אצל הילד יחס אחר בין מורה לתלמיד,יחס יותר טוב ומוצלח.
    תודה ויום נעים 🙂

    אהבתי

  8. היי רותי,קראתי היום את הבלוג שלך, ואני חייבת לציין שנהנתי מאוד ואני מסכימה עם כל מילה, השיטה של הצגת השאלות לתלמידים
    אכן מסקרנת ומעודדת אותם להתעניין בחומר.
    אני חושבת שהרעיון הזה יקדם את התלמידים ובאמת יעודד אותם להיות פעילים מפני שכשמציגים את השאלה אוטומטית מתפתח אצל התלמיד יצר הסקרנות ובנוסף מתפתחת בכתה סוג של תחרות למציאת חומר שמעודדת את הילדים לעבוד ולהשתתף.
    תודה רבה לך וערב טוב!

    אהבתי

  9. עדן קדם

    רותי היקרה שלום.
    לאחר קריאת הבלוג, אני חייבת לציין כי הידע שלי כסטודנטית בלימודי החינוך התעשר מאוד.
    מקסים לראות איך שאלה אחת יכולה לעורר מערך שלם של שיעור, ובנוסף לכך גם לשלב טכנולוגיה אותה אוהבים מאוד הילדים.

    תודה רבה שחשפת אותנו לידע שלך.
    ערב נעים.

    אהבתי

  10. שירה

    שלום רותי,
    שיטת הדגם נשמעת מעניינת ומקורית, אבל אני חושבת שהיא לא מתאימה לכל גיל ולכל סוג לימוד. לדוגמה- שיעור היסטוריה לrnv ak בגרות אי אפשר ללמד בשיטה כזאת, כי היא מאוד ממוקדת ולא מקיפה את כל כמות החומר שצריך להעביר בשיעור.
    אשמח לנסות בכל מקרה:)

    אהבתי

  11. ענבר פרוכטר

    רותי יקרה! נהניתי מאוד לקרוא על השיטה שלך באתר! אני כרגע סטודנטית להוראה והשיטה נשמעת לי מאוד אפקטיבית לשיעור מול תלמידים. רעיון מדליק בעיניי לשתף את התלמידים ולגרום אצלם לסקרנות על פני למידה רגילה ,של דיבור של המורה.. מקסים! מחכה כבר לממש בעז"ה בעתיד בתור מורה.! תודה!

    אהבתי

  12. רננה ד

    רותי שלום,
    קראתי את 3 המאמרים הפרטים על שיטת סל"ע ואין ספק שזו שיטה מיוחדת ומגרה את סקרנותם של התלמידים,
    אך כמה שאלות שהייתי שמחה לברר-
    1. האם זה נכון לתת לילדים בעולם המודרני עוד שעות מול מסך? האם לא כדאי לפתח את מיומנויות הלמידה בעזרת עיון באינצקלופדיות?
    2. כיצד ניתן להעביר תוכנית לימודים שלמה בצורה כזו? האם ניתן להקיף את כל המידע וחומר הלימוד בשיטה הזו?
    3. לפי השיטה שהבאת כמעט ואין צורך במורה או בבית ספר- את אותה המטלה יכולים התלמידים לעשות בבית, מול המחשב כאשר הם חברים בצ'אט כיתתי וצ'אטים קבוצתיים, האם אין זה מאבד מהאנושיות? ומהו מקומו של החינוך המתבצע בכיתה, במהלך שיעור?
    הרי זו מטרת העל של בית הספר! האם הקניית הידע ומקורות המידע הם הדבר העיקרי ולא החינוך לערכים, אידאולוגיות, לחיים בחברה ולמשמעות?
    4. האם לדעתך כל שיעור, בכל כיתה צריך להתנהל כך או רק שיעורים מסוימים או מערכי לימוד מסוימים?

    אשמח לשמוע את דעתך המקצועית,
    תודה רבה,
    רננה,
    סטודנטית לתואר ראשון בחינוך.

    אהבתי

    • רננה, אנסה לענות על שאלה 3 שהעלית:
      3. "לפי השיטה שהבאת כמעט ואין צורך במורה או בבית ספר- את אותה המטלה יכולים התלמידים לעשות בבית, מול המחשב כאשר הם חברים בצ'אט כיתתי וצ'אטים קבוצתיים, האם אין זה מאבד מהאנושיות? ומהו מקומו של החינוך המתבצע בכיתה, במהלך שיעור?"
      אני מסכימה אתך שתפקידם של בית הספר והכיתה להשקיע ביחיד/בפרט, בגיוון, באקלים חיובי, במערכות יחסים, בסובלנות, בטיפוח ופיתוח הערך העצמי של היחיד וערכים חברתיים כמו קבלת השונה, סובלנות, הקשבה וכו' או כפי שאת כותבת בערכים אנושיים. צ'אט קבוצתי יכול להיות מעניין מאד אך אינו מקנה אוירה חמה, חיוך ו…כיבוד, שיוצרים אצל היחיד הרגשת שייכות. בכיתה, כל ילד יכול ללומד במקום ובקצב האישי שלו ולגלות את היכולות והכישורים שלו.
      רותי סלומון מתארת בבלוג שלה ביקור בבית הספר הוברמן בפתח תקוה. בית הספר הוברמן הינו בית ספר מוזיקלי הפועל לקידום יכולות השפה הכתובה והדבורה אצל תלמידים. וכך היא כותבת:
      "עם כניסתנו לחצר נעתקה נשימתנו. התקבלנו על ידי ילד מקסים, מחופש לנגן מתזמורת שבירך אותנו ברהיטות ובבטחון.
      לא ידענו שזה מה שאנחנו עומדים לראות אצל כל הילדים במשך השעה הקרובה. כמה צעדים נוספים ושוב נעצרנו כדי לשמוע תזמורת של 3 ילדות בחליל צד. קבלת פנים מרגשת ושובת לב. אחת מהמטרות של בית הספר היא העצמה אישית וחברתית.

      ביקרנו בחדר Debate, באולפן רדיו שהילדים מנהלים, צפינו במשפט מבוים – מרתק!, בדיאלוג בוקר של תלמיד מתוק מכיתה ב' שעמד מול הכיתה בביטחון, דיבר ברהט וכבש את ליבנו. ראינו "הייד פרק" במסדרון שבו ילדים עמדו והציגו את עמדתם בנושאים חברתיים הקשורים לעולמם. ראינו שיעור "ביומימיקרי" משולב מחשבים ותלמיד חמוד נעמד והסביר לנו במה מדובר.
      ההשקעה מורגשת בילדים. הם עומדים זקופים, בעלי בטחון עצמי, מציגים טיעונים ברהיטות, בשפה ברורה, בנימוס ובסבר פנים.
      גולת הכותרת היה שיעור דיאלוגי המנוהלת על ידי התלמידים. תלמידה עמדה בקדמת הכיתה והציגה טיעון. בסיום נתנה את הבמה לתלמידי הכיתה. כשתלמיד מדבר שורר שקט בכיתה ואם יש לתלמיד אחר מה לומר הוא נעמד וממתין להתייחסות. אם הוא רוצה להביע דעה מנוגדת או להוסיף על מה שהתלמיד אומר הוא עומד ומרים יד. כשהתלמיד פונה אליו ונותן לו את זכות הדיבור התלמיד פותח עם "תודה על זכות הדיבור". הילדים יושבים מרותקים, ערניים, מעורבים ומתבטאים בשטף ובטעם. לסיום הוזמנו להאזין למקהלת בית הספר.
      בביקור קצר בישיבה התיכונית בכפר גנים שמענו את מנהל בית הספר מתאר את חזון בית הספר. המטרה "להפחית את המע"מ – "מורה עומד ומלמד" ולקדם למידה "אחרת".
      שני מחנכים צעירים הציגו בפנינו שיעורי גמרא בשילוב טכנולוגיה ותיארו את העלייה במוטיבציה עקב שילוב הטכנולוגיה במהלך השיעורים.
      מסקנה: הטכנולוגיה היא רק כלי שיכול להפוך את הלמידה לחוויה יצירתית מעניינת.
      אשמח 'לשמוע' את דעתכן

      אהבתי

  13. רננה שלום,
    השאלות שהעלית הן תוצר של קריאה מעמיקה שלך על שיטת סל"ע. מסתבר שהידע שרכשת היה זרז לסקרנותך ולחיפוש ידע כדי למצוא תשובות – כל הכבוד.
    חוקר בשם סוגטה מיטרה פיתח את שיטת סל"ע – אירגון סביבת למידה עצמאית, שבה הילדים לומדים איך לשאול שאלות שמעוררות אותם לחיים, כמו השאלה שאנחנו מתלבטים בה – מהי סביבת למידה מאורגנת עצמאית?
    לפי מיטרה, חשוב שמורים יזמנו ללומדים אפשרויות להצליח לשאול שאלות, שיובילו אותם ל"מסעות למידה", שבהם יוכלו לחפש תשובות יותר מאשר לשנן עובדות. לאחר שורה של ניסיונות, מיטרה הגיע למסקנה, שילדים יכולים ללמוד כמעט הכל בכוחות עצמם. מיטרה ועמיתים בשנת 1999 חפשו בור בקיר באחת משכונת העוני בניו דלהי בו התקינו מחשב שחובר לאינטרנט, ופשוט השאירו אותו שם (עם מצלמה נסתרת). התברר שהילדים בשכונת העוני התחילו לשחק עם המחשב, למדו אנגלית בכוחות עצמם, וחיפשו דרך מגוון רחב של אתרי אינטרנט חומרים על מדע ונושאים אחרים, והתחילו ללמד זה את זה. במשך 13 שנה ערכו מיטרה ועמיתיו מחקרים בנושא למידה המאורגנת באופן עצמאי.
    בכנס TED הקים מיטרה בית ספר אולטימטיבי בענן, בו ילדים עשירים ועניים יכולים להגיע לכל מידע ולכל הוראה, שניתן לקבל ברשת אינטרנט. מדובר בבית ספר וירטואלי המציע חווית למידה "מונעת תלמיד". (הנעה=מוטיבציה).
    מדבריו של סוגטה מירנה:
    "מי יודע מה נצטרך ללמוד בעוד 30 שנה? מה שאנו כן יודעים הוא שנצטרך להיות מצויינים בחיפוש מידע ובאיסופו, וביכולת לדעת אם הוא נכון או לא נכון"
    לגבי השאלה הראשונה של רננה:
    האם זה נכון לתת לילדים בעולם המודרני עוד שעות מול מסך? האם לא כדאי לפתח את מיומנויות הלמידה בעזרת עיון באינצקלופדיות?
    חשוב מאד לפתח מיומנויות למידה הכוללות: להשתפר בשאילת שאלות, להרחיב את הידע שלהם לגבי מה הם יכולים ללמוד בעצמם, לשפר מיומנויות קריאה, אוריינות, יצירתיות ופתרון בעיות, לפתח הרגלים כיצד להפוך ללומד לכל החיים, לחזק מיומנויות בין אישיות (למידה שיתופית), ללמוד לחשוב באופן עצמאי וכו'.
    רננה, את שאלותיך המצויינות אני מעלה לקבוצה שלנו ברשת החברתית שלובים ו"נשמע" תשובות, הארות והצעות של שאר המשתתפים.
    מחכה "לשמוע" מכולן
    ציפי

    אהבתי

    • אני מצרפת סרטון מרתק ב -youtube בו החוקר הבריטי סוגטה מיטרה מתאר כיצד הגיע למסקנה ש"ילדים מסוגלים ללמוד בעצמם"
      ופיתח את דגם SOLE .
      שם הסרטון: Sugata Mitra: Build a School in the Cloud (עם תרגום לעברית).
      נסו באחד מהקישורים הבאים:

      מומלץ מאד לצפות בסרטון
      ציפי

      אהבתי

      • לינוי ענקי

        אהבתי מאוד את הסרטון , בסרטון החוקר בהדרגתיות מגיע למסקנות ,דבר היוצר סקרנות לאורך הסרטון שאלתו שרצה לגלות האם הילדים שאינם נחשפו כלל למחשב גם במקום מבודד בעולם ושאינם דוברים אנגלית יידעו כיצד לתפעל מחשב , התוצאה הייתה שכן
        אחת המסקנות היא שהילדים יכולים ליצור לעצמם סביבה לימודית עצמאית , אנחנו צריכים להאמין בהם , שיש בהם את היכולות לפתח ולחקור גם בעצמם , ולא להנגיש להם את כל החומר "בכפית של כסף " , המחשב בפרט "משחק" תפקיד מאוד חשוב וחיוני בימינו וחשוב שנדע לנצל את זה גם ובמיוחד במקום של לימוד , חקירה ודיונים , דגם סל"ע בנוי בכך שהשאלות שמעלים מביאים לסקרנות וחקירה בקרב התלמידים ודרך העברה ראויה היא שתהיה חוויתית ,סרטון זה הוא דרך חוויתית להעברת המסר.
        -לינוי-

        אהבתי

    • בת-חן וצופיה

      שלום רותי. שיטתך היא שיטה שבאמת מוציאה מהתלמיד את היכולות בצורה המקסימלית ביותר. ברגע שהתלמיד הוא מרכז השיעור אז יוצאים ממנו כוחות ויכולות שלא היה מוציא בזמן שהמורה מדברת כל השיעור והיא המרכז.
      ובאשר לשאלותיה של רננה רצוננו לומר שאכן שאלותיה הן פרדוקס. מאחר ומצד אחד הטכנולוגיה משפרת בתחומים רבים את איכות החיים, אך בתחום הלימודי דווקא אנו חושבות שילד לא מספיק רוכש מיומנויות למידה של ממש ללא קשר לטכנולוגיה.
      שאלתינו היא: האם ילד יכול לרכוש מיומניות למידה שלכאורה יבשות יותר כמו קריאה מתנך לאחר שהורגל למסכים וטכנולגיות מפותחות?
      נשמח לתשובה- בת-חן דנינו וצופיה שריד מכללת אורות.

      אהבתי

  14. הודיה

    רותי שלום וברכה!
    קראנו את מאמרך על שיטת סל"ע ונחשפנו לשיטה חדשנית ומיוחדת.
    אנו חושבות כי שיטה זו הינה שינוי תפיסה במערכת החינוך המאפשרת התעניינות ושיתוף של התלמידים במהלך השיעור.
    השיטה מעוררת בקרב התלמידים סובלנות כלפי האחר, הקשבה, ביטוי עצמי ואף דורשת שיתוף פעולה מלא בין חברי הכיתה.
    כתוצאה ממערך השיעור בשיטת סל"ע התלמידים מרוויחים ידע בצורה מעניינת ובנוסף לזאת הם מסגלים לעצמם יכולת עבודה בקבוצה.
    אנחנו מודות לך על הזכות להכיר וללמוד שיטה זו ובטוחות כי היא תעזור לנו בעתיד כמורות.

    בברכה,
    לאה ליפשיץ, לבנת דרשן והודיה רוזנברג
    מכללת אורות אלקנה.

    אהבתי

    • לאה, הודיה ולבנת, הדגשתן מיומנויות חשובות שדגם סל"ע מפתחת. מיומנויות של סובלנות כלפי האחר, הקשבה, ביטוי עצמי.
      שיתוף פעולה תלוי ביחסי הגומלין בין המשתתפים ובמאפיינים החשובים שציינתן.
      כל הכבוד

      אהבתי

  15. ירדן רוטבלט

    שיטת sole הינה שיטה מעניינת ומסקרנת. אני חושב שהשיטה יכולה להניע תלמידים ללמידה, כי השיעור מתחיל בשאלה מסקרנת ומעוררת, שמניע את התלמידים ללמידה.

    אהבתי

  16. רביד בן לולו

    רותי סלומון שלום. קוראים לי רביד בן לולו ואני לומדת קורס מבוא להוראה ודידקטיקה כללית.
    נהנתי מאוד לקרוא את שיטת sole שמעודדת לדעתי השתתפות של תלמידים בנעשה בכיתה ובמהלך השיעור. בניגוד לכמה דעות שנאמרו לעיל שייתכן וזה גורם למורה להיות פחות "יעיל" אני חושבת שכפי שציינת דרך שאילת השאלה והשאלה שהמורה בחר קריטית מאוד. מורה יכול ע"י שאלה אחת בתחילת השיעור לקבוע שיעור מוצלח מסקרן ומעניין ולהפך. כל זאת ע"י שאלה שמעוררת תלמידים להקשבה ומשאירה "במתח" עד אשר הם יחפשו ויחקרו. אהבתי מאוד את השיטה משום שהיא יכולה לעזור לתלמיד להישאר בקשב ולחקור ולחפש ולקחת חלק בנעשה בשיעור, לסחוף גם תלמידים שבד"כ פחות קשובים משום שגם הם נדרשים להיות פעילים.
    אני זוכרת שבשיעור היסטוריה אחת המורות שאלה את השאלה המוכרת כביכול של "היכן נמצא האלוקים בשואה" וניסתה לחבר בשיעור בין אמונה להיסטוריה, ועצם השאלה גרמה לכיתה כולה לקחת חלק בדיון מעמיק ביותר, לשמיעת דעות שונות של חברותינו , ולרצון לברר עוד ועוד על הנושא ההיסטורי הנ"ל. בשונה מעוד שיעור היסטוריה רגיל, השאלה גרמה לעניין רב בשיעור הספציפי הזה.
    תודה לך על החשיפה לשיטה זאת.

    אהבתי

    • הי ציפורה ערב טוב,
      בסרטון שהצגת בעצם ראינו את המחקר של המרצה (טד) על היכולת של תלמידים להגיע למסוגלות ולהישגים שכביכול הם "לא אמורים" להגיע אליהם, טד בעצם שם מחשב (משהו שהם לא ראו אף פעם לפני ולא יודעים איך להשתמש) המחשב, הרעיון הזה בעצם סיקרן אותם וכך הם פיתחו יכולת חשיבה עצמית ובעצם הגיעו לדברים הרצויים והמסקנות בעצמם,
      הוא אף מוסיף שבעזרת אדם שיכוון אותם (ייתן להם הכוונה, ייעוץ, ומילים טובות ומוטיבציה) הם מסוגלים להגיע להרבה יותר! (ראינו את זה בסרט עם המורה הבריטית ששלח.. )
      הסרט הוא ביטוי מצויין למבנה של סל"ע שבעצם מפתח יכולת חשיבה עצמית של התלמיד והבנת הדברים לבד,
      אנחנו חושבות שאפשר בעצם להפוך את זה ליותר מעניין בכך שמוסיפים משהו שיסקרן אותם, וכך הם ירצו באמת לחקור ולברר .
      וכך אמר: " המורה מתניעה את התהליך ואז היא נעמדת מאחור בהתפעלות ומביטה בלמידה המתרחשת.. "
      המורה מעלה את השאלה, מסקרנת את התלמידים בדרך מעניינת והם מגיעים לתשובות בעצמם!

      הדר בלדב וחגית אדרי

      אהבתי

  17. חגית אדרי

    ב"ה
    ציפורה שלום,
    בסרטון טד תיאר את הגעתו למקומות שבהם לא הייתה טכנולוגיה ולא היה מושג בשפה האנגלית ובהשכלה ברמה גבוהה,
    הוא רצה להוכיח שלמרות שאין להם כביכול מישהו שמנחה אותם הם יכולים להגיע ליכולות גבוהות בלימוד בכוחות עצמם, אבל ההצלחה יכולה להיות טובה יותר אם יש מישהו שמכוון אותם, נותן להם מילים טובות ומוטיבציה להמשיך (לד'ג המורה הבריטית שנשלחה לכוון את הילדים, ואפילו רק לומר להם מילים טובות)
    מחקר שטד עשה בעצם מבטא את דגם סל"ע , שיש לו השפעות טובות וחיוביות, הוא ממצה את היכולת של התלמידים להגיע להישגים בכוחות עצמם בזכות הטכנולוגיה שמסקרנת אותם ונותנת להם דרך חשיבה שונה ללימדה.

    חגית אדרי והדר בלדב

    אהבתי

  18. לינוי ענקי

    אהבתי מאוד את הסרטון , בסרטון החוקר בהדרגתיות מגיע למסקנות ,דבר היוצר סקרנות לאורך הסרטון שאלתו שרצה לגלות האם הילדים שאינם נחשפו כלל למחשב גם במקום מבודד בעולם ושאינם דוברים אנגלית יידעו כיצד לתפעל מחשב , התוצאה הייתה שכן
    אחת המסקנות היא שהילדים יכולים ליצור לעצמם סביבה לימודית עצמאית , אנחנו צריכים להאמין בהם , שיש בהם את היכולות לפתח ולחקור גם בעצמם , ולא להנגיש להם את כל החומר "בכפית של כסף " , המחשב בפרט "משחק" תפקיד מאוד חשוב וחיוני בימינו וחשוב שנדע לנצל את זה גם ובמיוחד במקום של לימוד , חקירה ודיונים , דגם סל"ע בנוי בכך שהשאלות שמעלים מביאים לסקרנות וחקירה בקרב התלמידים ודרך העברה ראויה היא שתהיה חוויתית ,סרטון זה הוא דרך חוויתית להעברת המסר.
    -לינוי-

    אהבתי

  19. לינוי ענקי

    הבתי מאוד את הסרטון , בסרטון החוקר בהדרגתיות מגיע למסקנות ,דבר היוצר סקרנות לאורך הסרטון שאלתו שרצה לגלות האם הילדים שאינם נחשפו כלל למחשב גם במקום מבודד בעולם ושאינם דוברים אנגלית יידעו כיצד לתפעל מחשב , התוצאה הייתה שכן
    אחת המסקנות היא שהילדים יכולים ליצור לעצמם סביבה לימודית עצמאית , אנחנו צריכים להאמין בהם , שיש בהם את היכולות לפתח ולחקור גם בעצמם , ולא להנגיש להם את כל החומר "בכפית של כסף " , המחשב בפרט "משחק" תפקיד מאוד חשוב וחיוני בימינו וחשוב שנדע לנצל את זה גם ובמיוחד במקום של לימוד , חקירה ודיונים , דגם סל"ע בנוי בכך שהשאלות שמעלים מביאים לסקרנות וחקירה בקרב התלמידים ודרך העברה ראויה היא שתהיה חוויתית ,סרטון זה הוא דרך חוויתית להעברת המסר.
    -לינוי-

    אהבתי

  20. מזל סלהוב

    השיעור מדגם sole מעורר עניין ומתאים לתלמידים הגדלים בעידן הטכנולוגי.
    מצד אחד תמוהה איך אפשר להוציא את מוביל הכיתה- המורה מתמונת הלימוד? האם יתכן לומר כי לא נצטרך יותר מורים?
    אני קוראת את החומר ומתחברת יותר ויותר לצד התומך בלמידה דיגיטלית-ממוחשבת. תלמידים יוצרים לעצמם סביבת עניין מיוחדת ומבינים טוב יותר מכל אחד אחר מה מעניין אותם ומושך את תשומת ליבם.

    אהבתי

  21. נעמי

    תגובה לסרטון my wish
    בצפייה בסרטון עלו לי כמה מחשבות
    דבר ראשון הרגשתי התפעלות, החוקר הזה גילה דבר שמשנה לגמרי את השיטת הלימוד שמושרשת כבר שנים בכל המוסדות לימוד. שילד יכול ללמוד לבד, הוא לא צריך מורה שירצה לו את החומר, הוא רק רק דחיפה קטנה שתעורר את סקרנות להמשיך לברר וללמוד.
    מה שעוד אהבתי זה שהחוקר הזה הבין שלמרות שהילד לא צריך מורה אין לוותר על החוויה הלימודית בכיתה ויש ליצור סביבה לימודית עצמאית במסגרת השיעור- אני חושבת שהדבר הזה חשוב מאוד כי חוץ מלחקור את השאלה שהמורה העלתה הילד רוכש לעצמו עוד מיומנויות חברתיות לא פחות חשובות שבלימוד עצמי בבית הוא לא היה רוכש.
    דבר שני, החוקר לא ייחס חשיבות לדברים אחרים שמעניקה הסביבה בכיתה לתלמיד וייחס חשיבות רבה בעיניי למחשב. לדעתי יש בעולם דברים הרבה יותא חשובים ממידע כמו משפחה ודרך ארץ, אז נכון שילדים יכולים ללמוד לבד אבל אני לא חושבת שזה אומר שצריך לעבור רק לשיטת סל"ע .
    לדעתי צריך לשלב בין שיטת הלימוד המסורתית לשיטת הלימוד בדגם סל"ע וכך התלמיד יקבל הרבה יותר

    אהבתי

  22. בתאל

    לפני שצפיתי בסרטון, אודה כי לא הערכתי מספיק את שיטת הלימוד בדגם SOLE ואף לא תמכתי בשימוש בה כי חשבתי שהלימוד בשיטה הפרונטאלית בה המורה מעביר את השיעור ועל התלמידים רק להיות קשובים, ולעיתים לכתוב את החומר במחברותיהם היא השיטה היעילה ביותר, ועובדה שבשיטה זו השתמשו במשך תקופות ארוכות וכך יצרו, שנים על גבי שנים את "המכונה המנהלית הבירוקרטית" כפי שמכנה אותה מיטרה.
    אך כעת, לאחר הצפיה בהרצאה (המאד מרתקת, חשוב לציין) של החוקר מיטרה, בה הוא מוכיח כי הלמידה העצמאית (מכל סוג שהיא, אם בשיטת SOLE או באופן שנחקר על ידו- "חור בקיר") אינה פחות יעילה מן השיטה המסורתית אלא אף עולה עליה ביעילותה, אני מבינה כי ישנה ייחודיות בשיטת סל"ע והיא מפיקה תוצאות ברוכות: תלמידים מגיעים למסקנות ולחומרי לימוד שאינם תואמים את גילם- דוגמא לכך היא הסרטון שהביא מיטרה בו מוצגת כיתה באנגליה והילדים דנים בנושאים שמתאימים לעשור הבא של גילם..
    סיבה נוספת ליעילות שיטת SOLE ולשימוש בטכנולוגיה לצורך למידה היא ההתאמה לדור שלנו. ילדי הדור שלנו יהיו המכונה המנהלית הבירוקרטית של דור העתיד, אך שיטות עבודתם תהיינה שונות מהשיטות שהיו נהוגות עד כה בגלל התפתחות הטכנולוגיה ושינוי הצרכים של הדור.
    הסרטון היה מעולה והעביר את המסר באופן הכי בהיר שאפשר:)

    אהבתי

אשמח לתגובה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s