MOOCs: מ-Hype ל…Hope!

רשומה רגילה

לפני כמה שנים פרץ לחיינו Buzzword חדש, ה-MOOC.
(Massive Open Online Courses)

beyond-moocs-2014-2-638

ה-MOOCs הגיעו עם עם צונאמי של הבטחות: הנגשת חינוך איכותי לכל אדם בכל מקום. שינוי פני החינוך הגבוה.
התחזיות היו כי MOOCs ישנו לחלוטין את כללי המשחק בהשכלה הגבוהה וההתלהבות היתה סוחפת. אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם אימצו אותם כתרופת הפלא עבור הלמידה במאה ה -21 (ושלל בעיות אחרות) ללא היסוס או מחשבה ביקורתית. "עניי העולם יוכלו להירשם לקורסים של הרווארד ו- MIT" , "סטודנטים מכל העמים יוכלו לגשת בחופשיות להשכלה הגבוהה" ושערי הידע סוף סוף בפעם הראשונה בהיסטוריה יהיו פתוחים לכל. המבנים הפיזיים של הקמפוסים הוכרזו כ"מיושנים" ואפילו הניו יורק טיימס יצא בשנת 2012 עם שער שכותרתו "שנת ה- MOOC".

mooc times

אז מה קרה?

מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה בדצמבר 2013 גילה שהאמונה כי MOOCs ירימו אנשים ממעגל העוני היה יומרני. ה-MOOCs לא סחפו אל פתחם את עניי ומוחלשי העולם . רובם המכריע של הלומדים כבר היו משכילים מאוד, ולא רק זה, אלא ששני שליש מתלמידי MOOCs חיים במדינות OECD. במילים אחרות, העניים נשארים עניים והעשירים מקבלים עוד צ'ופר במתנה.

התברר גם כי למרות אלפי, עשרות אלפי ומאות אלפי הנרשמים לקורסים, חלק קטן מאוד אכן משלימים את ה-MOOC. ממוצע מסיימי הקורס על פי Harvard הוא 5% מכלל הלומדים הרשומים!
בקישור ניתן לראות הדמיה של מספרי הרשומים לעומת מספרי המסיימים ב-MOOCs המובילים בעולם. ממצאים מעניינים. http://www.katyjordan.com/MOOCproject.html

והפתעה, מסתבר ש"מידע" זה לא "למידה", ו"נתונים" הם לא "ידע". ולומדים רוצים ללמוד בחברה – כלומר הלמידה הינה פעולה חברתית.  ה-BBC  כתב בשנת 2014 שבמקום להרוס את הכיתות הישנות והמאובקות, מהפכת ה-MOOCs אחראית על פתיחה של כמה וכמה כיתות חדשות. Coursera ספקית ה-MOOCs  הענקית החלה ליצור רשת בינלאומית של "מרכזי למידה" שבו תלמידים יכולים לעקוב אחרי הלמידה המקוונת בסביבות חיים אמיתיים, בתוך חדרי למידה פיזיים.

בקיצור, בהרבה מובנים ה-MOOCs  לא עמדו בציפיות.

אז מה? זהו?! האם אנחנו צופים בתחילת הסוף של ה-MOOCs?

כנראה שלא.

כדי להסביר את התופעה צריך להסתכל על גרף מחזור החיים של טכנולוגיה חדשה של חברת גרטנר. או בקיצור ה-Hype-cycle של גרטנר.

hype1

טכנולוגיה חדשה מתחילה בצמיחה שנובעת מהציפיות ממנה. הציפיות נוטות לצאת מפרופורציה ולכן בשלב השני הטכנולוגיה תאכזב. לאחר שהיא תגיע לשפל היא תתחיל צמיחה מחודשת ומפוכחת יותר.

ניתן לראות את התהליך הזה לפי השלבים בגרף:

טריגר טכנולוגי – טכנולוגיה חדשה פורצת לתודעה. נוצר רעש ציבורי שיוצר עניין נרחב של העיתונות ו/או של התעשייה.

פסגת ההייפ – תקופה של התלהבות מוגזמת ולא מציאותית המתעוררת על ידי המאמצים הראשונים של הטכנולוגיה. הציפיות בשמים וההכרזה היא בדרך כלל שזוהי הטכנולוגיה שתשנה את כללי המשחק.

שלב ההתפכחות –  זוהי הנקודה שבה המציאות טופחת על השכם. הטכנולוגיה יוצאת מהאופנה והעיתונות נוטשת את הנושא מכיוון שהטכנולוגיה לא הגשימה את הציפיות המנופחות ממנה.

מדרון ההארה – למרות שהעיתונות כבר אינה מכסה את הנושא, יש שלב של התפקחות. הציפיות המנופחות יורדות ומתחילים לנסות למצוא יתרונות ויישומים מעשיים של הטכנולוגיה דרך ניסויים ממוקדים. מתודולוגיות וכלים הופכים לזמינים ומקלים על תהליך הפיתוח.

מישור הפרודוקטיביות. יתרונות אמיתיים של הטכנולוגיה מודגמים ומוכחים. כלים ומתודולוגיות נעשים יציבים, והדורות הבאים של הטכנולוגיה מופיעים. הגובה הסופי של המישור תלוי בשאלה האם הטכנולוגיה ישימה באופן רחב או שהיא מתאימה רק לשוק צר (נישה).

Tupson,  הדיקאן של יוניברסיטת סידני מציג את גרף ההייפ של גרטנר בהתייחס לעולם ה-MOOCs.

hype2

היום בשנת 2016 הבנו מה ה-MOOCs הם לא, וזה הזמן לראות איך הם יכולים לתרום לחברה. חשיבה מעמיקה, הבנת המגבלות שלה ופיתוח של מתודולוגיות ומודלים שיכולים לקדם את עולם החינוך.

אני לא מאמינה שה-MOOCs יעלמו, פשוט כי בעולם של תקשורת וחיים דיגיטליים זה דבר נחוץ ומתבקש. האפשרות ללמוד ברשת במקום לבוא לכיתה פיזית נשאר משמעותי. וכן, בכל זאת האפשרות ללמוד באופן מקוון מנגיש את הלימודים לאלה שמסיבות גאוגרפיות, כלכליות או תעסוקתיות אינם יכולים להרשות לעצמם לצאת לכיתת הלימוד.

מבט ב- Google Trends מראה לנו שפופולריות מילת החיפוש  MOOC אינה נמצאת במגמת ירידה..

trnds

שנת 2016 זו השנה של השאלות הקשות ורפלקציה מעמיקה על מה אנחנו רוצים לקדם? למה? למי? מי הם קהל היעד שלנו? איך לעשות את זה? מה הם המתודולוגיות הנכונות ביותר לשמר student engagement? איך לשמר את איכות הלמידה? מה עובד ומה לא עובד?

במילים אחרות עברנו מ-"hype" ל-"hope" 🙂

מחשבה אחת על “MOOCs: מ-Hype ל…Hope!

  1. אסף בר-לב

    הקורסים המקוונים המוצלחים ביותר שראיתי הם של kahn academy. אחריהם, יש את אתר w3school. היתרון בשניהם, שיעורים קצרים עד קצרצרים. יש תרגול אינטראקטיבי (ולחלשי האופי, יש גם ניקוד ותעודות).
    שמעתי לא מעט קורסים גם בקורסרה וגם ממקורות אחרים (מיקרוסופט והרצאות שונות ביוטיוב). המנצח, לענ"ד, הוא זה שמחזיק את השומע בקשב מלא למשך session מלא ונותן לשומע את התחושה שהוא/הרוויח משהו. הרצאה של שעה מהרווארד, מעמיקה ומקיפה ככל שתהיה, אם השומע נרדם באמצע, הרי שהסיכוי שיצפה בהרצאה מאותו מקור בשנית הוא קלוש. בקאן אקדמי, מעבר להרצאה הקצרה (לא יותר מ-15 דקות) המועברת באופן יעיל עם שימוש בטכנולוגיה ראויה, יש תרגול עד שההבנה הושגה. כמו"כ, יש מעקב אחרי הלמידה והצעות לשיפור היכולות.
    חושבני שזו הדרך להצלחת תחום הלמידה המקוונת.

    אהבתי

אשמח לתגובה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s