כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

רשומה רגילה

הפעם הראשונה שנתקלתי במושג Equity היה בכנס בנושא מרחבי למידה חדשניים שהשתתפתי בה בפראג לפני כמעט שנה. אחד הדוברים הציג קריטריונים לבנייה של מרחב למידה חדשנית, המאפשרת ומזמנת למידה בעידן שכבר לא רלוונטי להכניס 40 תלמידים בחדר עם שורות של שולחנות וכסאות שפונים אל המורה.

הוא הציג קריטריונים שונים, התאמה לפדגוגיה הרצויה, נוחות, אסתטיקה, גמישות, רהיטים וטכנולוגיה שמזמנים פרואקטיביות בלמידה ועוד. ואז עלה המושג Equity.

זה היה עבורי רגע של תובנה עמוקה. הסתדרו לי מחשבות שהיו לי שנים ושלא ידעתי להגדיר אותם במילים. הרגשתי כמו ארכימדס שקפץ מהאמבטיה וצעק "אאורקה"! מצאתי!!

כי כל הזמן חילחל בי המחשבה שיש לנו בעיה עם כל הנושא הזה של מרחבי הלמידה החדשניים. כבר ביקרתי בכמה וכמה מרחבים ברחבי הארץ וראיתי דפוס. והציק לי המחשבה שלא לזה התכוונו כשדיברנו על הצורך לשנות את המרחב הפיזי שבו שוהה הלומד במאה ה-21. ו..אוי לנו אם יצוצו מרחבים זהים ברחבי הארץ. ואני מתכוונת למרחבים המרשימים האלה, שכולנו ראינו, עם הכיסאות הניידים המודרנים בצבעים הזוהרים, והשולחנות עם הגלגלים והלוחות המחיקים.

לא יתכן שיש דגם אחד למרחב למידה שמקדמת את לומדינו ושאותו נשכפל שוב ושוב. כי הרי מה שמתאים למכללת אוהלו בצפון עם החזון והמטרות שלה לא יכול להיות מתאים לכיתת תלמידים בסיכון בבאר שבע או לכיתת תלמידים מחוננים בראשון לציון. ואיך בתוך המרחבים הללו גם ניקח בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל לומד?

רק מה? לא ידעתי לומר את זה במילים. ואז שמעתי את המושג Equity.

ראשית, מה זה בכלל Equity?

התרגום הכי קרוב ל Equity בעברית זה "הון עצמי", והוא מתייחס להבנה שכל אדם מגיע מרקע שונה, עם צרכים שונים, מתרבות שונה, עם כישורים ויכולות שונים ועלינו לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו כדי להצליח. Equity בחינוך אומר שעלינו לתת הזדמנות שווה לכל תלמידינו – לא דרך שוויון אלא בדיוק ההיפך. שכל אחד מהלומדים שלנו זקוק למשהו אחר כדי להצליח ועלינו לקחת זאת בחשבון ולתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו כדי להגיע להישגים.

שוויון בחינוך שואף לוודא שכולם מקבלים את אותו הדבר. שעות שמוקצות באופן זהה, טכנולוגיה שמחולקת באופן שווה. Equity מדבר על הוגנות; השאיפה להבטיח כי כל אדם מקבל את מה שהוא צריך. במילים אחרות Equity הוא מדד להישגים, הוגנות והזדמנות בחינוך.

אם נחזור שוב למרחבי הלמידה החדשניים זה הרי ברור מאליו. עלינו לבנות מרחבי למידה שנותנים מענה לאוכלוסייה הספציפית שעבורה מרחב הלמידה קמה. להבין לעומק את הרקע והתרבות, את הצרכים של קהל היעד ומשם לצאת לדרך כדי לפתח עבורם מרחב שיסייע להם לשגשג ולצמוח.

פגשתי את המושג הזה שוב לפני מספר חודשים בעבודה שלי בערוץ המו"פ לחדשנות וטכנולוגיה במכון מופ"ת.

במו"פ הגענו להבנה שבעולם של דיגיטציה עלינו לתת ללומדים ולמורים שלהם כלי שיסייע להם למדוד את העשייה שלהם בסביבות הלמידה הדיגיטליות. כלי שיסייע להם להבין את המתרחש בקורסים המקוונים שלהם ולשפר את העשייה בהם. ולכן פיתחנו dashboard של Learning Analytics על גבי פלטפורמת ה-Moodle.

לתלמיד זה הציג את ההישגים שלו בלמידה, מטלות שממתינות לביצוע, ציונים שקיבל, זמן השהות במרחב הדיגיטלי.

למרצה בנינו סדרת מסכים. מתי נכנסים הלומדים לקורס שלי? באיזה פעילויות יש הרבה צפיות וכניסות ובאלה פחות? כמה צפיות יש בפורומים השונים לעומת כתיבה? מה אחוז הלומדים הפעילים? ועוד.

לפי התפיסה האישית שלי הכלי היה מצוין. ואכן אצל התלמידים זה הצליח ובגדול. אבל הסתבר שאצל המרצים היא לא נחלה הצלחה. ניסיתי לחקור למה, ואז הבנתי. ה-dashboard אומנם נראה לי אינטואיטיבי, נדרש וברור, אבל אולי לקהל המרצים זה לא כך? ומה גם, יתכן שכל מרצה רוצה וזקוק למידע שונה, ומה שנכון לאחד לאו דווקא נכון לשני?

ולכן אנחנו ממשיכים לעבוד ולהבין לעומק את הצרכים של קהל היעד.הבנתי ש "One size does not fit all" וכל אחד מגיע עם ידע טכנולוגי שונה, עם דרך עבודה שונה וגם עם צרכים שונים של מידע שהוא זקוק לו. ויש להתייחס לכך.

וזה נכון לגבי כל תוכנית חינוכית שאנחנו מקדמים. אין אמת אחד. אין חליפה אחת שמתאימה לכולם. לא יתכן ש Mooc שפונה אל אוכלוסייה מסוימת יהיה בנוי בדיוק כמו Mooc שפונה לקהל יעד שונה. הצרכים שונים. היכולות שונות. ועלינו לקחת זאת בחשבון. האם בכלל נכון לבנות Mooc לתלמידי תיכון או שמא נכון יותר להקצות משאבים רבים יותר כדי לבנות קורס Mooc שהוא לא ממש Mooc אלא משלב הנחייה צמודה יותר? ואילו פעילויות למידה נכונים לכל אוכלוסייה? האם יוכלו להתמודד עם פעילויות למידה עצמאיות או שמא עדיף לקדם פעילויות שיתופיות בליווי הנחיה יותר צמודה? איך נפתח את הקורס כדי שזה יתן את ההזדמנות המירבית לאוכלוסייה הספציפית הזאת להצליח?

אסכם ואומר ש-Equity תלוי בשני גורמים עיקריים.

  1. הראשון הוא הגינות. הרקעים השונים, התרבות, הצרכים, התנאים האישיים של כל אחד לא צריך להפריע לפוטנציאל שלו להצלחה אקדמית, אלא עלינו לתת לזה משקל בעת קבלת ההחלטות ולהקצות לכך התחשבות ומשאבים.

2. הגורם החשוב השני הוא הכללה, והוא מתייחס לסטנדרט מקיף שחל על כולם במערכת חינוך מסוימת. יעדים ומטרות ברורות. ובתוך הסטנדרט הזה עלינו לאפשר הצלחה לכל השותפים.

שני גורמים אלה קשורים זה לזה ותלויים זה בזה בהצלחה אקדמית אמיתית של מערכת חינוכית

ומכאן כאשר אנחנו יוצאים ליוזמה חינוכית כלשהי, אנחנו הרי שואלים את עצמינו מה הם המטרות? מה אנחנו רוצים לקדם? מה החזון? ומה מבחינתנו ייחשב כהצלחה? ועלינו גם לשאול את עצמינו איך נגרום לזה להצליח בכל המערכת עם השונות והמאפיינים האישיים של כל חבריה? איך נבנה את התוכנית ונקצה את המשאבים – לא באופן שוויוני אלא באופן הגון, כדי שזה יתן הזדמנות שווה לכל אחד להצליח? בקיצור.. Equity.

4 מחשבות על “כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

  1. אדוה

    כתוב יפה. כל כך מסכימה עם זה. במיוחד לאור העובדה שתמיד כשיש איזה מודל מוצלח כולם ממהרים להעתיק אותו בלי להתחשב באוכלוסייה אליה זה מיועד.

    אהבתי

  2. האם אפשר להרחיב את הדיון? אני בהחלט מסכים ש-one size does not fit all אבל נדמה לי שאת מציינת זאת רק במסגרת של מתן הזדמנויות והתאמת ההזדמנות למגוון הרקעים והיכולות של הלומדים. כאשר את כותבת על תפוקות, אני חש שיש יישור קו עם הדרישה שעל כולם להגיע לאותם ההישגים (הרי את כותבת ש-"עלינו לאפשר הצלחה לכל השותפים" במסגרת של סטנדרטים). שוב, אני מסכים – ה-equity צריך להוות מדד שדרכו כל אחד יזכה לכלים הדרושים לו כדי להגיע להישגים (ולא לאותם הכלים), אבל אם המטרה שלנו היא שכולם יגיעו לאותם ההישגים עדיין עשינו רק חצי מהעבודה (ואולי אפילו פחות מחצי).

    אהבתי

    • כשאני כותבת על הישגים אני מתכוונת שעלינו לדאוג שכל לומד ייצא ממערכת החינוך עם הזדמנות שווה להצליח. איך?
      בעיה..
      כי אם ההישג הנדרש כרגע היא הצלחה בבגרות כדי להתקדם הלאה אנחנו אכן בבעיה..
      וכמובן שיש עוד דוגמאות

      אהבתי

אשמח לתגובה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s