מי את המורה של המאה ה-21 ומה מניע אותך?

תמונה

אנחנו מדברים הרבה על למידה משמעותית… על כך שתלמידי המאה שלנו זקוקים ללמוד אחרת. מתוך תשוקה, חדווה, יצירה, הנעה, אהבה..

אנחנו מדברים גם על שינוי פרדיגמת ההוראה. המורה כבר אינה מקור הידע, אלא מנחה. היא צריכה להניע את תלמידיה, לגרות אותם, להקשיב להם ולדאוג לצרכי כל תלמיד באופן דיפרנציאלי. היא מתבקשת ללוות אותם אל מטמון הידע וההבנה, ולכוון אותם למקורות מידע מהימנים, לדאוג לאקלים מיטבי שיאפשר למידה שיתופית ומשמעותית וללמד אחרת.

the-giving-tree-macbook-decal

היום ביקרתי בבית ספר שמקדם תהליכי הוראה חווייתיים ושם דגש על הקול האישי של כל תלמיד. התלמיד הוא יוזם, חוקר, חושב, סקרן..

המנהלת סיפרה שבסוף שנה שעברה הזמינו את הפיקוח להתרשם מהעשייה הבית ספרית והתלמידים עמדו בפניהם ותיארו  את תהליכי הלמידה שהם עברו במהלך השנה והציגו תוצרים בלתי רגילים. עיניה ברקו שהיא סיפרה על הכנס ובעיקר על הדרך שבו הציגו תלמידיה את המיזמים "לבד, בגאון,  במילים שלהם.. והמורים היו ברקע.."

ומשהו הרגיש לי לא טוב.. כי למה המורים ברקע? הם הרי עמלו וקידמו את העשייה המרגשת שהתלמידים שיקפו לקהל.. וחשבתי לעצמי.. האם בכל התהליך הזה של "ישראל עולה כיתה" ו"עוברים ללמידה משמעותית" שמתמקדת בקידום דגמי הוראה שמעצמים את התלמידים….

האם יכול להיות ששכחנו את המורה?!

להמשיך לקרוא

מה אנחנו מורי המורים יכולים ללמוד מעולם ההדרכה העסקית?

רשומה רגילה

ה-passion  שלי זה ללמידה, חינוך, הוראה אחרת, ניצוצות בעיניים של תלמידים, מורה שנכנסת לכיתה בשמחה והבנת האומנות של תהליך ההוראה של המורה.

943004_589105151110500_1981845576_n

בשנים האחרונות שילבו אותי בכמה פרויקטים עם המגזר העסקי. בתחילה קצת היססתי.. כי כשאתה עובד עם עולם החינוך אתה מרגיש תחושה של שליחות.. ניקיון כפיים שכזה 🙂 וחששתי שאאבד את זה בעבודתי עם גופים עסקיים.

בסופו של דבר כאמור כן עבדתי איתם ומסתבר שיש שם כמה ערכים ומושגים חשובים שאפשר בהחלט ללמוד מהם.

  1. ROI – Return on Investment:
    זהו מדד כלכלי להערכת הכדאיות של פעולה הכרוכה בהשקעת כסף זמן או משאבים על ידי השוואת כמות ההכנסה המתקבלת ביחס לעלות ההשקעה.
    במילים פשוטות, כשארגון עסקי נכנס לפרויקט הדרכה פנים ארגונית הוא יבחן בראש ובראשונה את הכדאיות של ההשקעה (ההוצאות הכספיות – עלות ההדרכה, זמן הלמידה של העובדים, ביטול הזמן, ועוד גורמים שאני לא יודעת להגדיר מכיוון שאני לא אשת עסקים) בתמורה המתקבלת (התייעלות, העלאת התפוקה של העובדים, התפתחות הארגון, מיתוג) .
    בעולם העסקים מדובר לרוב במדד כלכלי פיננסי . בעולם החינוך צריך להתייחס גם לממד הכלכלי כמובן, אבל גם למדדים ערכיים נוספים.ROI
    נביט לעבר שדה החינוך שאני עוסקת בו – שילוב טכנולוגיה בתהליכי הוראה ולמידה.
    מתקבלת החלטה להכניס פתרון טכנולוגי (פדגוגי) לבית ספר. נגיד, ספרים דיגיטליים, Moodle, לוחות אינטראקטיביים, מחשבים ניידים, טאבלטים ועוד.
    זה תמיד עלות לא מבוטלת; של משאבים, טכנולוגיה, שעות ההדרכה וגם השקעת זמן ואנרגיה של המורים.
    לפני קבלת החלטה כזאת יש להתיישב בכמה פגישות סביב השולחן ולפרוט את ההשקעה לעומת התמורה. לא רק לבנות תוכנית הדרכה והטמעה (שאת זה עושים)  אלא עם יד על הלב לאבחן את הפניות ויכולת ההתגייסות של המורים, את רמת העומס על בית הספר ואת הרצון והתגייסות של המנהל/ת לקדם ולהגיע אל היעד שמוצב לבית הספר באמצעות הפרויקט הנ"ל. ולהיות בטוחים. לא לקוות.. אלא להיות בטוחים שהכנסת הפרויקט יקדם את בית הספר.. את המורים.. את הלמידה..  אם כן, תתקדמו.. אם לא – חבל. זה לא שווה ROI.
    הייתי שותפה בלא מעט פרויקטים עם בתי ספר שהושקע בהם כסף, שעות הדרכה ומשאבים, אבל בסופו של דבר לא יצא מזה כלום. למורים לא היתה מוטיבציה או פניות.. המנהלת לא באמת האמינה בפרויקט והשנה הסתיימה כמו שהחלה… ישנם בתי ספר שמשקיעים בהם במשך שנים אבל הם לא באמת מתפנים לפרויקטים. זה לא חבל?? בעולם העסקי זה בחיים לא היה קורה!! להמשיך לקרוא