פיתוח סביבת למידה ב-Moodle – איזה אפשרויות עומדות לפני?

תמונה

המטרה של העוסקים באפיון, הטמעה והדרכת של Moodle הינה לקדם פיתוח של סביבות למידה המזמנות חוויית למידה חיובית ורלוונטית. כאלה שמנצלות את יכולות ה- Moodle בצורה מושכלת ומעודדות למידה משמעותית, ובעלת ערך.

moodle-ladders

ויחד עם זאת, לעוסקים במלאכה ידוע שלפתח סביבת למידה "טובה" ב-Moodle היא לא עניין של מה בכך. Moodle היא מערכת גדולה, מורכבת ובעלת אפשרויות רבות מאד, ולמורה שלומד להכיר את המערכת (וגם הרבה זמן אחרי) קשה לדבוק ולקדם את מטרותיו החינוכיות בתוך הרחש שהמערכת יוצרת.

הרבה זמן אני חולמת על כלי שיסייע למטמיעים להתוות דרך למרצים ולמורים שהם מדריכים. כלי שיאפשר להם לחדד ולסמן את המטרות של המורים בפיתוח תהליכי הלמידה ודרכם להגיע אל הכלים, ההגדרות והאפשרויות הרבות שהמערכת מציעה.

ישבתי על הנושא עם שותפים לדרך ופירטנו את המרכיבים שיש למורה לתת עליהם את הדעת בזמן פיתוח תהליך למידה:

  • מה הם התכנים שברצונו/ה להעלות לקורס לקריאה, צפייה ועיון?
  • איך ובאיזה צורה יורגש נוכחות המרצה בקורס? מה הם הכלים שעומדים לרשותו?
  • אילו סוגים של תהליכי למידה יתנהלו בקורס? למידה אישית? שיתופית? גם וגם? איזה כלים עומדים לרשותו?
  • האם ירצה לפתוח את הקורס גם בזמן השיעור? במילים אחרות, האם ירצה לנהל למידה אינטראקטיבית בזמן אמת ב-Moodle?
  • איך יתנהל המשוב וההערכה? הערכת מרצה בלבד? הערכת עמיתים?
  • וכמובן התייחסות למבנה וארגון תכני הלמידה.

לפניכם כלי שפיתחתי ביחד עם שרית כהן, מנהלת מחלקת יישומים במכללת אורות ומנחה לפיתוח תהליכי למידה באמצעות Moodle בראש העין.
הכלי נועד לסייע בפיתוח סביבת למידה מושכלת ב-Moodle על בסיס מטרות חינוכיות .

moodle-map

 לראות את הכלי ב-Mindmeister

אשמח לשמוע הערות (בונות) כדי להמשיך לפתח אותו וגם לבנות על בסיסו כלי עזר נוספים.

תודה!

מצגת לימודית טובה

רשומה רגילה

מוקדם להספיד את ה- Powerpoint…  😉

אומנם בעידן הכלים הפתוחים ישנן לא מעט אלטרנטיבות מדליקות היכולות להחליף את ה PowerPoint הוותיק ככלי להצגת מצגות אבל בכל זאת, כחלק מחבילת האופיס ה-Powerpoint נשארה רלוונטית כתמיד.

לא פעם אני מתבקשת ללמד בהשתלמויות שלי גם שיעור או שניים על ה-Powerpoint  ובפעמים הראשונות הטריד אותי שאני נדרשת ללמד כלי טכנולוגי אבל אין לי עבור הכלי הנחיות דידקטיות שמספקות אותי.

כלומר, אני צריכה ללמד את המורה לבנות מצגת למטרת ההוראה – מצגת שתשמש אותה בשיעור, אבל – האם כל מצגת שמורה מציגה בשיעור אכן ראויה להצגה? האם עצם העובדה שהיא מציגה מצגת הופך את השיעור שלה למקוון? למעניין? מה היא בעצם מצגת לימודית טובה?!

bored

כשחקרתי את הנושא ברשת מצאתי הרבה הנחיות המתייחסות לתוכן ולעיצוב של המצגת.

למשל
**יש לכתוב את נקודות התוכן שבשקף בתמציתיות (לא למלא את השקף בטקסט),
**לא מומלץ להוסיף הרבה איורים ו"רעש" לשקף,
**יש לוודא שיש ניגודיות בין רקע השקף לכיתוב (כלומר בהיר על קהה ולהיפך כדי שיהיה ברור וקריא), ועוד..

כל זה היה טוב ויפה אבל זה לא נתן לי מענה.. האם מורה שתיצמד לכל ההנחיות האלה אכן תיבנה מצגת לימודית טובה??!!

את הפתרון מצאתי בדף שפירסם משרד החינוך "תבנית לתכנון שיעור מקוון".

לפני שאמשיך אציין שיש מספר דגמים טכנולוגיים של ההוראה מקוונת. מדגם של מורה עם מקרן מול תלמידים שאין ברשותם מחשבים ועד למורה המלמדת בכיתה שבו יש מחשב לכל תלמיד  (עידית אבני ואברום רותם – 2008 – מצגת)

כשהמורה עומדת עם מקרן או לוח חכם מול הכיתה היא תלמד ותשתמש בכלים הטכנולוגיים שברשותה בצורה שונה מאשר כשהיא מפעילה את התלמידים במחשבים אישיים משלהם.

בפוסט הזה אני מתייחסת לדגם של מורה שמנהלת שיעור כשבכיתה יש לה מחשב אישי ומקרן והיא מעבירה את השיעור בצורה "פרונטלית" אינטראקטיבית.

כאמור, את התשובה להרהורי על איך להגדיר מהי מצגת לימודית טובה מצאתי ב"תבנית לתכנון שיעור מקוון" של משרד החינוך. בתבנית זה מתבקשת המורה לתכנן את מהלך השיעור בשילוב מחשב ולפרט את מטרות השיעור, קהל היעד וכו..

בחלק של תכנון מהלך השיעור עליה להגדיר מהי מטרת המרכיב משולב הטכנולוגיה שהיא מכניסה לשיעור: האם זהו לצורך

פתיחת שיעור (לגירוי, גיוס מוטיבציה, קישור לידע קודם)?

גוף השיעור (להמחשה, תרגול, הקנייה)?

סיכום השיעור (משוב, סגירה ורפלקציה)?

במילים אחרות אם המצגת משמשת פתיחה מלהיבה לשיעור או ממחישה נושא שאלמלא מצגת היה קשה להמחישו לתלמידים  או מסכמת את השיעור בצורה יעילה – מסתמן שזוהי מצגת לימודית טובה!

ומכאן נפתח לי הדרך ללמד 2 דגמים של מצגת לימודית טובה; לפתיחת שיעור ולסיכום נושא נלמד (ויש עוד..)

obama

להמשיך לקרוא

כלי Moodle שיעזרו לך לנהל השתלמות טובה יותר

רשומה רגילה

בימינו כבר באמת לא צריך לתאר את סגולותיה של פלטפורמת ה- Moodle שהינה מערכת ניהול הוראה ולמידה שקמה בהשראת התאוריה הקונסטרוקטיביסטית חברתית וממשיכה להתפתח ברוחה.

הפלטפורמה הזו פותחת בפנינו קשת רחבה של אפשרויות חינוכיות – מבנייה של קורסים ללמידה עצמית תוך תכנון מסלולי למידה מובנים המאפשרים למידה עצמית – כל לומד על פי הרמה והקצב שלו, ועד לפיתוח סביבות למידה דינמיות המכוונים לתקשורת, שיתוף פעולה ולמידה פעילה  .

הנושא שברצוני להתייחס אליה כעת הינה Moodle כפלטפורמה לליווי השתלמות, ולצורך כך אקח כדוגמה השתלמות תוססת במיוחד שאני מנהלת במרכז פסג"ה ראש העין עם קבוצת מורים אינטליגנטיים וחביבים מאד!

אציג לפניכם רכיבי Moodle שונים שבעזרתם אני מנהלת את ההשתלמות שלי ביעילות וגם (וזה בעצם העיקר) מנסה לעודד שיתוף ואינטראקציה בין המורים.

1. לוח המודעות

לוח המודעות מגיע כברירת מחדל בכל קורס שנוצר ב-Moodle ובצדק. כל הודעה שאני שולחת בעזרת לוח המודעות יגיע ל-3 מקומות נפרדים:
א. אל לוח המודעות עצמו (ובכך נוצר ארכיון הודעות לפי תאריכים),
ב. אל משבצת "הודעות אחרונות" בדף הראשי של הקורס, ולשם כך יש לוודא שהמשבצת מוגדרת (קלי קלות – פשוט להוציא אותה מתוך מאגר המשבצות הקיימות ולמקם אותה בצד שמאל או ימין של דף הקורס)
ג. אל תיבת המייל של המשתתפים

hishtalmut1

אני משתמשת בלוח המודעות לא מעט: כדי לעדכן את המורים בדברים חשובים (כפי שאתם רואים בתמונה למעלה מסביבת ההשתלמות בפסג"ה ראש העין – שימו לב למשבצת בצד שמאל) אבל אני גם משתמשת בלוח המודעות כדי לתת את התחושה (המוצדקת) שהלומדים הם חלק מקבוצה לומדת והם בתודעתי ואני חושבת עליהם גם בין המפגשים.

להמשיך לקרוא