עד שננתץ את קירות הכיתה…

וידאו

בהרצאה זוכת הפרסים שנתן סוגאטה מיטרה ב-Ted בשנת 2013 הוא מתאר באופן די משעשע את המהות של בתי הספר כפי שאנו מכירים אותם כיום.

סוגטה מחזיר את הקהל  300 שנה לתקופת האימפריה הגדולה והאחרונה שבאימפריות , האימפריה הבריטית.

"דמיינו לעצמכם את הקושי האדיר של הוויקטוריאנים לנהל את כל העולם הגדול הזה בלי מחשבים, בלי טלפונים, כשמידע נכתב בכתב יד על פיסות נייר ומועבר באמצעות ספינות… אבל הוויקטוריאניים הצליחו! מה שהם עשו היה מדהים!  הם יצרו מכונה גלובאלית העשויה מאנשים. והמכונה הזו עדיין איתנו היום והיא נקראת: המכונה המנהלית הביורוקרטית.
על מנת להפעיל את המכונה הזו, היה צריך הרבה מאד אנשים. אז הם יצרו עוד מכונה, שתייצר את האנשים האלה:
למכונה הזאת קוראים בית הספר. בתי הספר יצרו את האנשים שבתורם הפכו לחלקים במכונה המנהלית הביורוקרטית. אלה היו חייבים להיות זהים זה לזה ומיומנים ב-3 דברים:
א. הם היו חייבים לדעת לקרוא.
ב. חייב היה להיות להם כתב יד קריא (כי המידע הרי נכתב ביד).
ג. ועליהם לדעת לבצע פעולות כפל, חילוק, חיבור וחיסור בראש.

היה עליהם להיות כה זהים שניתן יהיה לקחת אחד מניו-זילנד ולשלוח אותו לקנדה, ושעם הגעתו הוא יוכל לתפקד ביעילות. הוויקטוריאניים היו מהנדסים מעולים. הם עיצבו מנגנון כל כך איתן, שהוא איתנו עד היום, וממשיך לייצר חלקים זהים למכונה שלא קיימת יותר. האימפריה כבר איננה. אז מה אנחנו עושים עם המנגנון הזה שממשיך לייצר אנשים זהים? ומה נעשה הלאה?"

זה מזכיר לי את השיר (העצוב למדי)  Pink Floyd – Another Brick in the Wall

היום אנחנו מבינים שעלינו לאפשר לתלמידינו חוויית למידה שמתאימה לעידן שבו אנו חיים. אני מאמינה שלא נצליח באמת להפוך בית ספר למקום רלוונטי עד שלא נבין שעלינו לנתץ את קירות הכיתה!
(עוזי מלמד, http://www.pc.co.il/?p=139660)

אבל עד אז, לפחות ננסה ללמד אחרת. לאפשר לתלמידים התנסות חווייתית של למידה אותנטית, משמעותית, שיתופית, חברתית שמעודדת חשיבה עצמית, כישורי התבטאות בכתב ומול קהל, יכולת למידה עצמית וצוותית וכבוד הדדי. כי אלה הכישורים שאנחנו זקוקים להם בחיים שלנו.

לשם כך קמו להם דגמי הוראה ולמידה "חדשניים" שחלקם דווקא דגמי הוראה ותיקים שזכו לעדנה מחודשת.

להמשיך לקרוא

יצאנו לדרך!! "מעבר לדלת".. למידה מבוססת פרויקטים במחוז מרכז

תמונה

השבוע התקיים מפגש ההתנעה של התוכנית המחוזית של מחוז מרכז "למידה משמעותית בסביבה חדשנית" – למידה מבוססת פרויקטים על תשתית Moodle.

התוכנית פותחה על ידי צוות ממחוז מרכז בליווי אקדמי של מכללת סמינר הקיבוצים בראשות ד"ר שרה קלצ'קו וצביה אלגלי שגם ילוו את המיזם בהערכה ומחקר.

אורית טאטי, הממונה על התקשוב במחוז מרכז (וחברה טובה) הוציאה הזמנה לבתי הספר בה היא הציעה למורים שיהיו מעוניינים להשתתף במיזם לבוא למפגש חשיפה והתנעה במרכז פסגה ברחובות. ציפיתי לראות 15-20 מורים חוששים יושבים מכווצים בכיסאות אבל הופתעתי בגדול! האולם היה מלא. וכולם הקשיבו..,  והתעניינו.., ושאלו.., והעירו .. (גם האירו..) והיו שם הרבה הרבה זוגות עיניים בורקות!

pbl1

החזון
בחודשי הקיץ הוקם צוות חשיבה במחוז כדי לתכנן איך נוכל לעודד ניהול תהליכי למידה מרגשים ומשמעותיים בשילוב כלים טכנולוגיים. החלטנו לקדם דגם של למידה מבוססת פרויקטים ולהנגיש אותו בעזרת סביבת Moodle המאורגן כתבנית פעולה למורים ותלמידים השותפים במיזם.

מיד אסביר לכם מה זה תהליך למידה מבוסס פרויקטים אבל לפני זה אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון המקסים הבא:


באדיבות "השתלמוודל"

להמשיך לקרוא

כלי Moodle שיעזרו לך לנהל למידה הבנייתית ושיתופית

רשומה רגילה

חודש יולי, המורים בחופשה כבר כמה שבועות וזה בטח הזמן שבו כולכם מתיישבים מול המחשב ומתחילים לתכנן את סביבות הלמידה לקראת שנת הלימודים הבא. 🙂 כמובן..!

להרבה מכם אני לא מחדשת הרבה, אבל בכל זאת, לטובת המורים שירצו לפתח סביבת למידה "פעילה" המזמנת שיתוף ואינטראקציה אני מעלה מגוון כלי Moodle אשר יסייעו לכם להגשים את חזונכם!

moodlehero_2

איזה כלי Moodle עומדים לרשות המורה שרוצה לפתח סביבת למידה הבנייתית שיתופית?

  • פעילות בחירה – רכיב המאפשר למורה לחלק את הכיתה לצוותי עבודה על פי עניין.
  • מפה גיאוגרפית – מאפשר ביטוי חזותי של מיקום במפה העולמית, מיועד לתהליכי חקר בגיאוגרפיה.
  • בלוג שיתופי – כלי מצוין לכתיבה רפלקטיבית. מאפשר ללומד לכתוב על התהליך שהוא עובר ולתעד אותה. בלוג מתמשך ארוך טווח יכול לרכז את כל הפעילות בתהליך חקר ולשמש כפורטפוליו.
  • שמש אסוציאציות – מאפשר איסוף רעיונות או ממצאים ולהציגם באופן גראפי.
  • אגרון מונחים – מאפשר לתלמידים ליצור ולתחזק רשימה של הגדרות, בדומה למילון. ברשומות ניתן לערוך חיפוש או לדפדף בהן בפורמטים שונים. ניתן לאפשר יצירה אוטומטית של קישורים לרשומות הללו מכל רחבי סביבת הלמידה.
  • בסיס נתונים – הבנייה ואפיון של בסיס נתונים ע"י המורה, אשר משמש כתשתית לאיסוף וניהול המידע ע"י התלמידים.
  • גלריית תמונות – העלאת תמונות לגלריה שיתופית, מתאים לאיסוף ותיעוד תהליכים ותופעות כחלק מתהליך חקר או לעידוד שיח ודיון.
  • ויקי שיתופי – כתיבה משותפת במסמך מרכזי אחד. התוצר המתקבל הינו פרי עבודתם של קבוצת לומדים אשר לא רק תורמים כל אחד את חלקו אלא מתערבים, משכתבים ומשפרים את עבודת חבריהם.
  • כלי web  כגון glogster, crocodoc, mindmeister ועוד – בכל שלב ניתן לשלב באופן אינטגרלי כלים חופשיים מהרשת המאפשרים ביטוי אישי ויצירתיות.
  • משחק Moodle מבוסס על אגרון מונחים – ישנם כ-8 משחקים מובנים המאפשרים משיכת מונחים מתוך האגרון שפותח על ידי התלמידים כבסיס לשאלות במשחק.
  • שאלון משוב – מאפשר קבלת משוב מהלומדים על תהליכי הלמידה השונים.
  • קבוצת דיון – רב שיח (פורום).

מאחלת לכולכם המשך חופשה נעימה, והרבה זמן, כוח והשראה לפתח סביבות למידה איכותיות לתלמידיכם!

Moodle ותיאוריית הלמידה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית … חזון מול ריאליטי

רשומה רגילה

ראשית, אני חייבת להודות לפרופסור יהושפט גבעון (מורי ורבי) שבזכות השיעורים שלו למדתי לפתוח את העיניים, להסתכל ולבחון בעיניים ביקורתיות את המציאות שבו אני חיה ואת הסיסמאות שאני שומעת ומדקלמת במשך השנים.

קצת על Moodle ותיאוריית הלמידה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית

Martin Dougiamas, קיים בשנת 2005 ראיון בו הוא סיפר שבסוף שנות ה-90, טרם פיתוח מערכת הלמידה עבד באוניברסיטה בתפקיד מנהל רשת וכחלק מתפקידו היה עליו לסייע למרצים בפיתוח הקורסים שלהם:

"נפגשתי עם מרצים שהיו רוצים לנצל את האינטרנט טוב יותר אבל פשוט לא ידעו מאיפה להתחיל… ראיתי שאין ברשותם כלים שיאפשרו להם להעביר את יכולות ההוראה שלהם לסביבה המקוונת … הגעתי להבנה שהיכולות החינוכיות של רשת האיטרנט לא פוצחו וטרם מומשו…"

המערכת שמרטין עבד איתו באותו עת היה מתוכנת בקוד סגור, והמרצים שבאו אליו לייעוץ העלו רעיונות לתהליכי למידה שהיו רוצים לבצע עם הלומדים, אך לא היו כלים במערכת שיאפשרו זאת. כמו כן, מכיוון שהמערכת היה בקוד סגור לא היה ביכולתו למרות הכשרתו בפיתוח וכתיבת קוד להתאים כלים או רכיבים על פי הצרכים שהעלו. זה כאמור, יצר תסכול וקשיים.

ולכן, החל מרטין להשתעשע ברעיון של פיתוח מערכת חלופית.

כדי להבין טוב יותר את שדה החינוך יצא מרטין ללמוד תואר שני ולאחר מכן המשיך לדוקטורט. במהלך לימודיו נחשף לתיאוריית הקונסטרוקטיביזם-החברתית והתרשם מאד. לדבריו, תיאוריה זו לא רק מתייחסת ללמידה כפעילות חברתית, אלא ממקדת את תשומת הלב ללמידה שמתרחשת בזמן הרכבה פעילה.

אי לכך, אבן היסוד של Moodle נשען על תיאוריית הקונסטרוקטיביזם-חברתית, והמוטו שמלווה את הפיתוח הינו "אנו לומדים מתוך עשייה"; לכתוב בפורום, להוסיף מונחים במילוני מונחים, לצרף ידיעות בבלוג, לשתף פעולה בויקי, כלומר תפיסת העולם מאחורי הפיתוח של Moodle הינו שלמידה מתרחשת מתוך עשייה חברתית.

אגב, ראוי לציין שעקרונות אלה מלווים את הפיתוח של כלי ה-Moodle עצמו . אנשים מכל העולם עובדים בשיתוף פעולה באתר Moodle.org המתפקד כמרכז למידע, דיון ושיתוף פעולה בין משתמשי Moodle, הכוללים ביניהם מנהלי רשת, מורים, חוקרים, מעצבי הדרכה וכמובן, מפתחים ואני פיתוח ששוקדים על פיתוח מודולות ורכיבים והשבחת המערכת

מחזון ל… מציאות

להמשיך לקרוא