למידה פורצת גבולות דרך מוודל

רשומה רגילה

פעם שמעתי את המרצה שלי, שרה שרירה מדברת על המושג " affordances  של הטכנולוגיה". לא בטוח שהבנתי בדיוק את כוונתה אך הפרשנות שלי למושג היתה שמאפיינים טכנולוגיים עלולים לזמן לנו אפשרויות ולכוון אותנו לעשייה או לחווייה שלא חשבנו עליה קודם.  בקו הזה אני רוצה לספר לכם על כמה התפתחויות ב-Moodle שאכן מזמנים לנו אופקים ללמידה פורצת גבולות, שלא בטוח שהיינו חושבים להתנסות בהם אלמלא המערכת לא היתה מציע לנו את אפשרויות הללו.

moodle power

( ו- goes without saying שזה לא קורה סתם כך, בתוך ואקום- שפתאום פלטפורמת ה- Moodle מציעה אפשרויות פורצות דרך. מאחורי המערכת הזו הרי נמצאים אלפי מפתחים שעובדים בצמידות עם אנשי חינוך בעולם ומעצבים מאפיינים שמטרתם להשביח את הלמידה המקוונת.)

1.      שיח ודיון בין לומדים במספר קורסים

4
הרכיב "פורום NG " מאפשר להגדיר אותו כפורום הניתן לשיתוף בין קורסים שונים. אפשרות זו פותחת בפנינו הזדמנויות של שיח ושיתוף אינטרדיסציפלינרי שלא חלמנו עליהם קודם.

רעיונות ליישום:

-במכללה; פורום בין סטודנטים הלומדים תחומי דעת שונים כדי שאלו יעשירו את אלו בידע שלהם, פורום בין סטודנטים לתואר שני, בשנת הסטאג' או  לתואר ראשון לצרכי ייעוץ ולמידה זה מזה.

-בהשתלמויות מורים; פורום בין הלומדים הוראה מקוונת לבין השתלמויות בתחומי הדעת כדי שלומדי הטכנולוגיה יוכלו לחנוך את לומדי תחומי הדעת  בפיתוח סביבות למידה מקוונת שהנם רלוונטיים הרי בכל תחומי הדעת..

-בבית ספר; למידה משותפת של כיתות הלומדים נושא דומה, חניכה, ועוד ועוד

בקיצור, האפשרות קיימת – ועם האפשרות אתם תעלו צרכים ורעיונות פורצי דרך!

למדריך כתוב איך ליצור פורום שיתופי היכנסו לאתר "לגעת במוודל" (בתוך יומיים המדריך יהיה שם)

להמשיך לקרוא

Moodle לאן?!

רשומה רגילה

הערב ראיתי שמר Moodle, מר מרטין דוגיאמאס פירסם מצגת שהוא הציג בכנס בפברואר (לפני חודש).

לצערי לא מצאתי הקלטה של ההרצאה שלו אבל מהמצגת עצמה למדתי הרבה על דרכי החשיבה של האיש (והאגדה) ואשמח
(אם תרשו לי) לשתף מהרהורי..

ראשית, מרטין מציין שלפי דעתו 80% מהמרצים/המורים משתמשים רק ב-20% מהתכונות הקיימות במערכת. זה נשמע מדכא אבל בכל זאת יש כאן שיפור מהותי מהערכת המצב שהוא הציג בכנס בקנדה ביולי 2011 

במילים פשוטות  מה שהוא אומר זה, שלמרות העושר הרב של הכלים והמחשבה הפדגוגית המעמיקה מאחורי רכיבי הפעילויות הרבות, עדיין הוא מאמין שעל פי רוב משתמשים במעט מאד מהיכולות.

הוא שואל מדוע זה המצב? והופתעתי מההשערה שהוא מציע: "The tools can be much better"
אומר את זה אדם שרוב פועלו בשנים האחרונות הינו להוביל קהילה גדולה של אנשי חינוך ופיתוח תוכנה ביצירה ופיתוח של כלי למידה בהשראת תאוריה חינוכית פעילה ושיתופית. זה מרענן ומעורר אופטימיות – ומהמקום הזה אפשר רק להתקדם למקומות טובים יותר.

בנוסף מציין מרטין שעוד לא למדנו מספיק על תוצאות הלמידה באמצעות ה-Moodle.

זה מעניין, כי גם אני, בתפקידי במכון מופת עם המכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה בישראל, מצאתי כי ישנם שלבים בהטמעת ה-Moodle שהם חוזרים על עצמם.

1. שלב ראשון – התמודדות טכנולוגית עם כלי חדש

2 . שלב שני – אימוץ הכלי וחתירה לשימוש משמעותי ביכולות שלו

3. שלב שלישי – רפלקציה – האם אכן מתרחש למידה טובה יותר? האם יש דרך לעשות זאת אחרת?

השלב האחרון הוא בדיוק הנקודה שמרטין העלה. אכן אנו בשלב שבו ניתן להשקיע ולהעמיק בהערכת התהליכים שאנו מקדמים, ובעקבות התובנות שלנו לאפיין את המשך הפעילות של הלמידה המקוונת.

לסיום, אספר לכם שכשהגעתי לשקף מספר 30 במצגת התמלאתי ברגע של גאווה לאומית כאשר קלטתי איזו שפה מתוך ה-100 הקיימים במערכת בחר מרטין להדגים כשהוא רצה להציג את המשך הפעילות בנושא התרגום!

ובנימה אופטימית זו אאחל לכולנו תבונה וביקורות עצמית בריאה בהגשמת חזון חינוכי בעזרת כלים טכנולוגיים. 🙂