5 מפתחות ללמידה מבוססת פרויקטים איכותית

רשומה רגילה

השנה העברתי הרבה מאד השתלמויות והנושא הכמעט בלעדי שעסקתי בו היה PBL – למידה מבוססת פרויקטים. ליוויתי בתי ספר מפתח תקווה, כפר סבא, שוהם, מזכרת בתיה, גדרות, אשדוד ואפילו אילת (!) והתנהלו בהם תהליכים מעוררי השתאות. כשבית ספר מקבל החלטה לקדם למידה מבוססת פרויקטים והם הולכים על זה בגדול, זה מרשים מאד ומעורר הדים. כי זה תהליך באמת מרשים – ביטוי הקול האישי של התלמידים, עבודת הצוות, היצירתיות, יום השיא בסוף. זהו מסע גדול ותקשורתי.

אבל מסתבר שלא תמיד מתרחשת למידה מעמיקה, ולעיתים מתפספס משהו בדרך. אז איך נדע? ואיך נוודא שאכן מתנהל תהליך משמעותי?

אתר Edutopia מגדיר 5 מפתחות ללמידה מבוססת פרויקטים איכותית.

403a88a5d63b40347827bce7e74afd12

  1. הפרויקט מחובר לעולם האמיתי
    תלמידים מעורבים יותר כאשר הלמידה מתייחסת ישירות לחייהם ולחיי החברה שבה הם חיים. כדי שהפרויקט יהיה משמעותי הוא חייב להיות קשור לעולמם. הקשרים אמיתיים מעודדים עניין, מעורבות, ומוטיבציה ללמוד.
    חשבו, מה קורה בקהילה המקומית שלכם? אילו צרכים או בעיות קיימים? מה הם הנושאים המעסיקים את החברה ומוצאים את ביטויים בתקשורת ובשיחות יום-יומיות? מה מעסיק את התלמידים שלכם? אלה הנושאים שמהווים חומר פורה לפרויקטים.
    להמשיך לקרוא

בואו נדבר קצת על טכנולוגיה.. או שבעצם עדיף שלא..

תמונה

תחום ההתמחות שלי והאהבה הגדולה שלי מזה שנים הינה השבחת הלמידה בפרט, והעשייה החינוכית בכלל בעזרת טכנולוגיה. אני מעורבת בפרויקטים של ניהול תוכן בעזרת פלטפורמת וורדפרס, פיתוח של פלטפורמה המסייעת ללמידה לאורך החיים, והרבה שנים שמתי פוקוס על שילוב כלי ווב 2.0 בתהליכי הוראה ולמידה. אבל בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי קצת זונחת את שילוב הטכנולוגיה בתהליך הלמידה בבית הספר היסודי. אני מגיעה לבתי ספר ולמרכזי פסגה ומנהלת השתלמויות של 30 שעות על דגמי הוראה ולמידה מרתקים כמו PBL  או SOLE  ומסתבר שמפגש אחרי מפגש אין סיבה לפתוח את המחשב מלבד לצורך תכנון ותיעוד.

למה? כי עם השנים למדתי שבית ספר היסודי הוא מקום נפלא לעודד יצירתיות, חשיבה, משמעות בלמידה ולעורר זיק בעיניים של התלמיד.. וכל זה לאו דווקא קשור לטכנולוגיה, אלא אדרבא, לפעמים הטכנולוגיה אפילו מפריעה.

K-3-grade-level

אז אני רוצה לעשות צדק עם עצמי ועם התחום שאני מייצגת וקצת לדבר על הטכנולוגיה בתהליך הלמידה בבית הספר היסודי.

מתי כן נכון להשתמש בטכנולוגיה בתהליכי למידה כמו PBL או SOLE?

1. חיפוש מידע

אין תחילף לחיפוש מידע ברשת האינטרנט וכל מילה מיותרת.

אני נהנית לעקוב אחרי התלמידים בזמן הלמידה והופתעתי לגלות שהם לא נולדו עם ידע אינטואיטיבי בחיפוש נבון! ילדי כיתה ד' ומעלה אכן יודעים לחפש מידע בגוגל אבל לא ממש יודעים איך להעריך את המידע שהם מוצאים. ילדי כיתות ב' משום מה מחפשים ביוטיוב!

כך שבהחלט יש חשיבות רבה בחשיפה של אסטרטגיות חיפוש והערכת מידע לתלמידי בית הספר היסודי.

להמשיך לקרוא

איך לשאול את השאלה הנכונה? או שאלת SOLE  זה לא שאלת PBL – פוסט 1 מתוך 3

תמונה

שיעור בדגם SOLE  – למידה המאורגנת באופן עצמאי (Self-Organized Learning Environment) נותנת מענה ללמידה שיתופית עצמית של תלמידים הממונעת על ידי סקרנות ורצון לחקירה כאשר המורה מלווה את התהליך ומעודדת את התלמידים לפעילות עצמית נבונה.

על פי הדגם, השיעור מחולק לשלושה חלקים עיקריים: שאלה, חקירה וסקירה.

sole

כדי להבין טוב יותר את הדגם אכתוב סדרה של 3 פוסטים שיעסקו בשלושת השלבים השונים של הלמידה על פי דגם SOLE.

את הפוסט הזה אקדיש לחלק הראשון של השיעור שהוא כולו 5 דקות:

איך לשאול את השאלה הנכונה?

להמשיך לקרוא

שאלה מניעה שתניע את הפרויקט שלכם למרחקים!

רשומה רגילה

PBL  – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה.

שאלה מניעה מציגה בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. היא מעלה בעיות שבאמת מעניינות אותם ושהם באמת ירצו לעסוק ולחקור אודותיהם. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף.

child20

מהסוף להתחלה

בלמידה מבוססת פרויקטים, כבר בכתיבת השאלה העיניים נשואות לסוף, לתוצר. מה יהיה הפרויקט שהתלמידים יציגו בפני הקהל – הכיתה/ההורים/בית הספר? אי לכך יש לפתח שאלה שתוביל לתוצרים (פרויקטים) שהינם בעלי ערך ומשמעות ללומד ולחברה. למשל

  1. מחנך להתנהגות טובה יותר
  2. פותר בעיה
  3. קורא לאנשים לפעולה
  4. בנייה של משהו שימושי
  5. תכנון אירוע
  6. מגייס כספים למטרה
  7. מהווה מקור להכרה או השראה לאחרים
  8. מציג דרך טובה יותר לעשות משהו

דבר נוסף שיש לוודא שהמיזם מחובר היטב היטב לעולם ולהווי של הילדים. הוא צריך לשלב משהו שבאמת באמת יעניין אותם, כי אחרת הם לא יצליחו לעורר passion כדי לקדם אותו.

להמשיך לקרוא

במבט לאחור אל עבר העתיד – סיכום שנת "מעבר לדלת" במחוז מרכז

גלריה

בשבוע שעבר התקיים כנס תקשוב בסימן התכנית "מעבר לדלת" אשר מציעה לבתי הספר מסגרת הפעלה ללמידה מבוססת פרויקטים על בסיס פלטפורמת Moodle .

למידה מבוססת פרויקטים מתבססת על 2 עוגנים מרכזיים.

  1. שאלה גדולה – שאלה משמעותית, חשובה, שיש לה ערך ללומד ולחברה שמעוררת מוטיבציה המתניעה את הלמידה.
  2. פרויקט – ההפקה של הפרויקט מלווה את כל תהליך הלמידה כשהשיא הינו הצגה מול קהל או תערוכה.

הלמידה עצמה הינה למידה צוותית, הלומדים מבצעים משוב לעמיתיהם ומשוב עצמי ודרך כך משפרים את עבודתם ואת דרכי עבודתם כל העת. הם לומדים לנהל פרויקט: משלב התכנון, קבלת החלטות, עמידה בלוח זמנים, כבוד הדדי, ועד להפקה של פרויקט למידה שיתופי.

במיזם השנה לקחו חלק כ-60 כיתות שהגיעו להישגים מרשימים ומרגשים. בשלב הזה של השנה כבר הציגו רוב התלמידים את התוצרים שלהם בתערוכות או בהרצאות מול קהל. בכנס תקשוב בשבוע שעבר הציגו מוריהם את העשייה על ידי תערוכת פוסטרים. כל פוסטר מייצג שנת פעילות מרגשת ומשמעותית ויש לי את הכבוד להציג חלק מהפוסטרים כאן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

להמשיך לקרוא

איך להעביר הרצאה מנצחת – מדריך לתלמיד הנבון

רשומה רגילה

אחת מנקודות השיא של תהליך למידה מבוססת פרויקטים  היא הצגת התוצר שבו ברוב המקרים התלמיד עומד מול קהל (הכיתה או השכבה שלו ולפעמים אפילו מול הורים)  ומציג את הפרויקט שביצע, מנמק את ההחלטות שקיבל ומתאר את התהליך שעבר.

4

 לטובתכם כל התלמידים המקסימים במיזם "מעבר לדלת" של מחוז מרכז שעוסקים השנה בלמידה מבוססת פרויקטים ומתקרבים בשבועות אלה לשלב סיום תהליך הלמידה ולהרצאה מול קהל, הכנתי תדריך שמטרתו לתת לכם טיפים איך להעביר הרצאה מצוינת! שימו לב, כתבתי בלשון זכר אבל המדריך מכוון לבנים ולבנות כאחד!

איך להעביר הרצאה מנצחת  – מדריך לתלמיד

1. חייך לקהל
אין דבר שמושך ומחבר את הקהל אליך יותר מאשר חיוך. תהיה שמח! אתה עומד ללמד את השומעים משהו שהם לא ידעו עד עתה. מחקרים מוכיחים שחיוכים מדבקים, שזה אומר שברגע שאתה תשים חיוך גדול על הפנים הקהל יחייך אליך בחזרה.  אז גם אם אתה לחוץ קצת בלב תכריח את עצמך לחייך, זה ישפיע על האווירה ויסייע להצלחת ההרצאה שלך.

2

להמשיך לקרוא

אין סוסים שמדברים עברית?! להצית את הדמיון של התלמיד…

גלריה

school_its_way_more_boring_than_when_you_were_there

בסמינר החוגי האחרון שהתקיים במגמת "טכנולוגיה בחינוך" של מכללת סמינר הקיבוצים עלה הפרופסור סוגטה מיטרה לשיח מקוון ודיבר על החשיבות של יצירת מוטיבציה ועניין אצל תלמידים כדי לעורר בהם סקרנות והנעה עצמית ללמידה.

הפרופסור דיבר על החשיבות של "שאלה גדולה" כדי להניע את הלמידה. פתיח מאתגר, חדשני, נוגע לעולמו של הילד שיניע אותו לרצות לחקור וללמוד את הנושא.

שאלתי אותו  "אבל מה קורה אם למורה פשוט אין את זה..? אין לו חשיבה יצירתית!? זה לא בא לו בטבעיות.. אבל הוא כן רוצה להניע את התלמידים ללמידה חווייתית?"

ושאלתי מניסיון אישי, כי כל השנה הנוכחית אני בבתי ספר ומנסה יחד עם המורים לפצח את תוכנית הלימודים הרגילה כדי להגיש אותה לתלמיד בצורה כזאת שזה יצית לו את הדמיון ויתן אנרגיה ללמוד. וזה קשה. קשה מאד.

לפעמים ישבנו מפגש אחד, שניים ושלושה וניסינו לחשוב – איך אני כמורה אציג את הנושא של ארצות הים התיכון באופן כזה שזה יגרום לתלמיד חשק ללמוד? את נושא המשוואות? את ספר שמואל? איך?!

הפרופסור נתן 2 עצות

א.      שזה בא עם הזמן ועם הניסיון ושבהתחלה זה קשה אבל אחרי פעם, פעמיים, שלוש, כשהמורה פורץ את מסגרות  החשיבה שלו ומגיש את הנושא הנלמד בצורה שונה ומעורר השראה, הוא יצליח ביתר קלות לעשות זאת שוב.

ב.      בנוסף, שהמורה תמיד יכול  לשאול את עמיתיו בחדר המורים – "תשמעו חברים, אני רוצה שתלמידי ילמדו את ארצות הים התיכון – אבל מתוך חשק. איזה אתגר אני יכול להציג להם שיגרום להם לרצות ללמוד?.. " ושם בחדר המורים, בין לגימות הקפה וביסים חטופים  של הסנדוויץ עולים רעיונות מקסימים.

השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות…

התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת.

בחנו וגם למדנו מההגדרות של יורם הרפז לשאלה פוריה , שהשאלה תהיה פתוחה (שיש לה כמה תשובות), מערערת (מטילה בספק את המובן מאליו), עשירה (מאפשרת התמודדות עם תחומים רבים), מחוברת (אותנטית לחיי הלומדים), טעונה (נוגעת באמוציות של הלומד), ומעשית (יש עליה מידע נגיש לתלמידים)

אני שמחה לשתף אתכם בפתיחים יוצאות דופן לנושאים לימודיים – אני הייתי שמחה ללמוד בשיעורים האלה!

להמשיך לקרוא