איך להעביר הרצאה מנצחת – מדריך לתלמיד הנבון

אחת מנקודות השיא של תהליך למידה מבוססת פרויקטים  היא הצגת התוצר שבו ברוב המקרים התלמיד עומד מול קהל (הכיתה או השכבה שלו ולפעמים אפילו מול הורים)  ומציג… Read more "איך להעביר הרצאה מנצחת – מדריך לתלמיד הנבון"

דרג:

אין סוסים שמדברים עברית?! להצית את הדמיון של התלמיד…

school_its_way_more_boring_than_when_you_were_there

בסמינר החוגי האחרון שהתקיים במגמת "טכנולוגיה בחינוך" של מכללת סמינר הקיבוצים עלה הפרופסור סוגטה מיטרה לשיח מקוון ודיבר על החשיבות של יצירת מוטיבציה ועניין אצל תלמידים כדי לעורר בהם סקרנות והנעה עצמית ללמידה.

הפרופסור דיבר על החשיבות של "שאלה גדולה" כדי להניע את הלמידה. פתיח מאתגר, חדשני, נוגע לעולמו של הילד שיניע אותו לרצות לחקור וללמוד את הנושא.

שאלתי אותו  "אבל מה קורה אם למורה פשוט אין את זה..? אין לו חשיבה יצירתית!? זה לא בא לו בטבעיות.. אבל הוא כן רוצה להניע את התלמידים ללמידה חווייתית?"

ושאלתי מניסיון אישי, כי כל השנה הנוכחית אני בבתי ספר ומנסה יחד עם המורים לפצח את תוכנית הלימודים הרגילה כדי להגיש אותה לתלמיד בצורה כזאת שזה יצית לו את הדמיון ויתן אנרגיה ללמוד. וזה קשה. קשה מאד.

לפעמים ישבנו מפגש אחד, שניים ושלושה וניסינו לחשוב – איך אני כמורה אציג את הנושא של ארצות הים התיכון באופן כזה שזה יגרום לתלמיד חשק ללמוד? את נושא המשוואות? את ספר שמואל? איך?!

הפרופסור נתן 2 עצות

א.      שזה בא עם הזמן ועם הניסיון ושבהתחלה זה קשה אבל אחרי פעם, פעמיים, שלוש, כשהמורה פורץ את מסגרות  החשיבה שלו ומגיש את הנושא הנלמד בצורה שונה ומעורר השראה, הוא יצליח ביתר קלות לעשות זאת שוב.

ב.      בנוסף, שהמורה תמיד יכול  לשאול את עמיתיו בחדר המורים – "תשמעו חברים, אני רוצה שתלמידי ילמדו את ארצות הים התיכון – אבל מתוך חשק. איזה אתגר אני יכול להציג להם שיגרום להם לרצות ללמוד?.. " ושם בחדר המורים, בין לגימות הקפה וביסים חטופים  של הסנדוויץ עולים רעיונות מקסימים.

השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות…

התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת.

בחנו וגם למדנו מההגדרות של יורם הרפז לשאלה פוריה , שהשאלה תהיה פתוחה (שיש לה כמה תשובות), מערערת (מטילה בספק את המובן מאליו), עשירה (מאפשרת התמודדות עם תחומים רבים), מחוברת (אותנטית לחיי הלומדים), טעונה (נוגעת באמוציות של הלומד), ומעשית (יש עליה מידע נגיש לתלמידים)

אני שמחה לשתף אתכם בפתיחים יוצאות דופן לנושאים לימודיים – אני הייתי שמחה ללמוד בשיעורים האלה!

המשך…

עד שננתץ את קירות הכיתה…

בהרצאה זוכת הפרסים שנתן סוגאטה מיטרה ב-Ted בשנת 2013 הוא מתאר באופן די משעשע את המהות של בתי הספר כפי שאנו מכירים אותם כיום.

סוגטה מחזיר את הקהל  300 שנה לתקופת האימפריה הגדולה והאחרונה שבאימפריות , האימפריה הבריטית.

"דמיינו לעצמכם את הקושי האדיר של הוויקטוריאנים לנהל את כל העולם הגדול הזה בלי מחשבים, בלי טלפונים, כשמידע נכתב בכתב יד על פיסות נייר ומועבר באמצעות ספינות… אבל הוויקטוריאניים הצליחו! מה שהם עשו היה מדהים!  הם יצרו מכונה גלובאלית העשויה מאנשים. והמכונה הזו עדיין איתנו היום והיא נקראת: המכונה המנהלית הביורוקרטית.
על מנת להפעיל את המכונה הזו, היה צריך הרבה מאד אנשים. אז הם יצרו עוד מכונה, שתייצר את האנשים האלה:
למכונה הזאת קוראים בית הספר. בתי הספר יצרו את האנשים שבתורם הפכו לחלקים במכונה המנהלית הביורוקרטית. אלה היו חייבים להיות זהים זה לזה ומיומנים ב-3 דברים:
א. הם היו חייבים לדעת לקרוא.
ב. חייב היה להיות להם כתב יד קריא (כי המידע הרי נכתב ביד).
ג. ועליהם לדעת לבצע פעולות כפל, חילוק, חיבור וחיסור בראש.

היה עליהם להיות כה זהים שניתן יהיה לקחת אחד מניו-זילנד ולשלוח אותו לקנדה, ושעם הגעתו הוא יוכל לתפקד ביעילות. הוויקטוריאניים היו מהנדסים מעולים. הם עיצבו מנגנון כל כך איתן, שהוא איתנו עד היום, וממשיך לייצר חלקים זהים למכונה שלא קיימת יותר. האימפריה כבר איננה. אז מה אנחנו עושים עם המנגנון הזה שממשיך לייצר אנשים זהים? ומה נעשה הלאה?"

זה מזכיר לי את השיר (העצוב למדי)  Pink Floyd – Another Brick in the Wall

היום אנחנו מבינים שעלינו לאפשר לתלמידינו חוויית למידה שמתאימה לעידן שבו אנו חיים. אני מאמינה שלא נצליח באמת להפוך בית ספר למקום רלוונטי עד שלא נבין שעלינו לנתץ את קירות הכיתה!
(עוזי מלמד, http://www.pc.co.il/?p=139660)

אבל עד אז, לפחות ננסה ללמד אחרת. לאפשר לתלמידים התנסות חווייתית של למידה אותנטית, משמעותית, שיתופית, חברתית שמעודדת חשיבה עצמית, כישורי התבטאות בכתב ומול קהל, יכולת למידה עצמית וצוותית וכבוד הדדי. כי אלה הכישורים שאנחנו זקוקים להם בחיים שלנו.

לשם כך קמו להם דגמי הוראה ולמידה "חדשניים" שחלקם דווקא דגמי הוראה ותיקים שזכו לעדנה מחודשת.

המשך…

למידה מבוססת פרויקטים – אינפוגרפיקה

החלטתם לתכנן למידה מבוססת פרויקטים עבור התלמידים שלכם, מאיפה מתחילים?!

והתשובה היא מהסוף ….כן, באמת!

ראשית תשבו בצוות (זה טוב לעבוד בצוות) ותכננו באיזה תחום דעת (או תחומי דעת) תרצו לעסוק ואיזה נושאים תרצו לכסות. מה תרצו שהתלמידים שלכם ילמדו? איזה טקסטים? מיומנויות יסוד? כישורי חיים? תובנות?… ומשם תכננו אחורה.

אני בדיוק נמצאת בנקודה הזאת עם כמה צוותי מורים שאיתם אני עובדת על פיתוח תהליך למידה מבוססת פרויקטים במסגרת המיזם של מחוז מרכז "למידה משמעותית בסביבה חדשנית", וכדי לסייע לעצמי (וגם כי זה נורא כיף) בניתי אינפוגרפיקה שמציג את התהליך באופן ויזואלי.

נחמד נכון?!  (אשמח להערות/הארות :-))

PBL Copy