"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

גלריה

בזמן מלחמת העולם השניה בין כל שאר המבנים שהופצצו הופצץ גם בית הנבחרים בלונדון. לאחר המלחמה, בעת שיקום העיר, התעקש ראש הממשלה דאז צ'רצ'יל לשמר את המבנה המלבני השנוי במחלוקת של הבניין ולא לעבור לעיצוב חדש של חצי עגול או פרסה שהיה מועדף על ידי כמה מהמחוקקים. הוא עמד על כך שהמבנה הישן היה אחראי על המערכת הדו-מפלגתית שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה של הפרלמנט הבריטי. יש עוד כמה נקודות מעניינות בנוגע לבניין הפרלמנט הבריטי:
חברי הפרלמנט יכולים להעביר את נאמנותם מן הממשלה לאופוזיציה, או להיפך, רק על ידי חציית הרצפה לעיני כל. כמו כן, במהלך הדיונים, חברים מהמפלגות המנוגדות אינם אמורים לעבור מעל הקווים האדומים על השטיח, שהם במרחק 2 חרבות זה מזה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בפוסט הקודם כתבתי על הפדגוגיה של עיצוב מחדש של החללים הקיימים במוסדות החינוך שלנו במטרה להפוך את הדרך שבה התלמידים מתקשרים ולומדים לרלוונטית ויעילה.

בתאריך 13.12 הצגתי בכנס במכון מופ"ת את עקרונות העיצוב שיש לקחת בחשבון כשמקימים מרחב למידה חדש. הכנס התקיים במסגרת "Avanti" – קהילת היזמות והחדשנות של מכון מופ"ת, ואני מזמינה אתכם בחום להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק

להמשיך לקרוא

במבט לאחור אל עבר העתיד – סיכום שנת "מעבר לדלת" במחוז מרכז

גלריה

בשבוע שעבר התקיים כנס תקשוב בסימן התכנית "מעבר לדלת" אשר מציעה לבתי הספר מסגרת הפעלה ללמידה מבוססת פרויקטים על בסיס פלטפורמת Moodle .

למידה מבוססת פרויקטים מתבססת על 2 עוגנים מרכזיים.

  1. שאלה גדולה – שאלה משמעותית, חשובה, שיש לה ערך ללומד ולחברה שמעוררת מוטיבציה המתניעה את הלמידה.
  2. פרויקט – ההפקה של הפרויקט מלווה את כל תהליך הלמידה כשהשיא הינו הצגה מול קהל או תערוכה.

הלמידה עצמה הינה למידה צוותית, הלומדים מבצעים משוב לעמיתיהם ומשוב עצמי ודרך כך משפרים את עבודתם ואת דרכי עבודתם כל העת. הם לומדים לנהל פרויקט: משלב התכנון, קבלת החלטות, עמידה בלוח זמנים, כבוד הדדי, ועד להפקה של פרויקט למידה שיתופי.

במיזם השנה לקחו חלק כ-60 כיתות שהגיעו להישגים מרשימים ומרגשים. בשלב הזה של השנה כבר הציגו רוב התלמידים את התוצרים שלהם בתערוכות או בהרצאות מול קהל. בכנס תקשוב בשבוע שעבר הציגו מוריהם את העשייה על ידי תערוכת פוסטרים. כל פוסטר מייצג שנת פעילות מרגשת ומשמעותית ויש לי את הכבוד להציג חלק מהפוסטרים כאן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

להמשיך לקרוא

מה העיניים שלי רואות דרך המצלמה? סיפור מרגש על למידה מבוססת פרויקטים של ילד בחינוך המיוחד

גלריה

בבית ספר יסודות תל"י בפתח תקוה היתה לי את הזכות והחווייה ללוות גם מורים של כיתות קטנות בתהליך למידה מבוססת פרויקטים ועל כך אני רוצה לספר לכם היום.

בתחילת השנה ישבו כל חדר המורים לתכנן את שנת הפעילות. חשבו איך לעורר מוטיבציה אצל התלמידים. איך להפוך את תחומי הדעת הנלמדים בכל שכבה ללמידה "חווייתית" בעזרת שאלה מניעה ו"פרויקט" מרגש שהתלמידים ישקיעו סביבו לקראת הצגתו במליאה. ואכן בכל הכיתות העלו רעיונות יפים והתחילו לתכנן  את התוכנית השנתית אך המורות של הכיתות הקטנות התקשו…  הם סיפרו לי שלילדים על הרצף האוטיסטי רפרטואר מוגבל של פעילויות ותחומי עניין והיה להם קשה לנסות למצוא "פרויקט" שיניע אותם לחוויית למידה והפקה של תוצר משמעותי. ישבו וחשבו .. ולבסוף הגיעו לרעיון מקסים!

למיזם הם קראו "מה העיניים שלי רואות דרך המצלמה", תכלית המיזם היה ליצור גירוי שיעורר את התלמידים להתעניין בסובב אותם ולחשוף בפניהם מגוון תחומי עניין נוספים וחדשים בסביבתם.  מה הם עשו?

kids-with-cameras

חילקו את התלמידים לצוותים קטנים ויצאו החוצה עם מצלמה. כל תלמיד התבקש להביט סביבו ולצלם דברים שמעניינים ומסקרנים אותו. בחזרה מהסיור ישבו המורים עם התלמידים, צפו בתמונות, ולאחר שיח משותף בחר כל תלמיד תמונה אחת עליה רצה ללמוד ולהרחיב את הידע.  ילד אחד צילם אוכל ויצא מכך לפרויקט בישול, ילד אחר צילם צמחים ובעקבות כך יצא לפרויקט חקר על נביטה וגידול צמח, אחר צילם פסלים ומכך יצא ליצירה של פסל סביבתי.

במפגש ההשתלמות המסכם הציגו המורות את העשייה של תלמידיהם. כשהמורה קרני וייס קמה לדבר היא סיפרה על תלמיד בשם "מ" וראיתי את כולם מחייכים. שאלתי למה? מסתבר ש"מ" "מת" על מזג האוויר. בכל יום הוא שואל את באי בית הספר אם היום חם או קר,  הוא מתרגש מהשמש וגם כשיורד גשם, ולכן כשהוא יצא לצלם, היה ברור לכולם שבזה יעסוק.

להמשיך לקרוא

אין סוסים שמדברים עברית?! להצית את הדמיון של התלמיד…

גלריה

school_its_way_more_boring_than_when_you_were_there

בסמינר החוגי האחרון שהתקיים במגמת "טכנולוגיה בחינוך" של מכללת סמינר הקיבוצים עלה הפרופסור סוגטה מיטרה לשיח מקוון ודיבר על החשיבות של יצירת מוטיבציה ועניין אצל תלמידים כדי לעורר בהם סקרנות והנעה עצמית ללמידה.

הפרופסור דיבר על החשיבות של "שאלה גדולה" כדי להניע את הלמידה. פתיח מאתגר, חדשני, נוגע לעולמו של הילד שיניע אותו לרצות לחקור וללמוד את הנושא.

שאלתי אותו  "אבל מה קורה אם למורה פשוט אין את זה..? אין לו חשיבה יצירתית!? זה לא בא לו בטבעיות.. אבל הוא כן רוצה להניע את התלמידים ללמידה חווייתית?"

ושאלתי מניסיון אישי, כי כל השנה הנוכחית אני בבתי ספר ומנסה יחד עם המורים לפצח את תוכנית הלימודים הרגילה כדי להגיש אותה לתלמיד בצורה כזאת שזה יצית לו את הדמיון ויתן אנרגיה ללמוד. וזה קשה. קשה מאד.

לפעמים ישבנו מפגש אחד, שניים ושלושה וניסינו לחשוב – איך אני כמורה אציג את הנושא של ארצות הים התיכון באופן כזה שזה יגרום לתלמיד חשק ללמוד? את נושא המשוואות? את ספר שמואל? איך?!

הפרופסור נתן 2 עצות

א.      שזה בא עם הזמן ועם הניסיון ושבהתחלה זה קשה אבל אחרי פעם, פעמיים, שלוש, כשהמורה פורץ את מסגרות  החשיבה שלו ומגיש את הנושא הנלמד בצורה שונה ומעורר השראה, הוא יצליח ביתר קלות לעשות זאת שוב.

ב.      בנוסף, שהמורה תמיד יכול  לשאול את עמיתיו בחדר המורים – "תשמעו חברים, אני רוצה שתלמידי ילמדו את ארצות הים התיכון – אבל מתוך חשק. איזה אתגר אני יכול להציג להם שיגרום להם לרצות ללמוד?.. " ושם בחדר המורים, בין לגימות הקפה וביסים חטופים  של הסנדוויץ עולים רעיונות מקסימים.

השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות…

התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת.

בחנו וגם למדנו מההגדרות של יורם הרפז לשאלה פוריה , שהשאלה תהיה פתוחה (שיש לה כמה תשובות), מערערת (מטילה בספק את המובן מאליו), עשירה (מאפשרת התמודדות עם תחומים רבים), מחוברת (אותנטית לחיי הלומדים), טעונה (נוגעת באמוציות של הלומד), ומעשית (יש עליה מידע נגיש לתלמידים)

אני שמחה לשתף אתכם בפתיחים יוצאות דופן לנושאים לימודיים – אני הייתי שמחה ללמוד בשיעורים האלה!

להמשיך לקרוא