הפיל בחדר המורים – בואו נדבר עליו

רשומה רגילה

לפני יומיים פרסם השר בנט את הציוץ הבא

fls1a

אדריכלים ומעצבי פנים מסכימים כי למרחב יש השפעה של ממש על האופן שבו אנו מרגישים. מדעני מוח ופסיכולוגים מציגים תוצאות מחקר שמוכחים שהאסתטיקה משפיעה על ההחלטות שלנו, על תגובות רגשיות ועל הדרך בה אנו מרגישים לגבי עצמנו. מסתבר שהדרך שבה אור יום נכנס לחדר, הצבעים של הרצפות והקירות, ואפילו הצורה והמרקם של הרהיטים והאביזרים פועלים יחד כדי להשפיע על האופן שבו אנו מרגישים וכיצד אנו מבצעים, הן במודע והן בתת מודע .

ולכן, בעידן שבו אנחנו בוחנים מחדש את המערכת החינוכית; את שיטות הוראה והלמידה ושיטות ההערכה, אנחנו גם מטים עין ובצדק, לסביבות הפיזיות שבהם מתרחשת הלמידה. וכמובן שהמחקרים לא איחרו לבוא. היום אנו יודעים שמרחבים חדשניים, אשר מותאמים לצרכי הלומדים משפרים לא רק את האקלים וה-engagement אלא גם את הישגי הלימוד.

אי לכך בתי ספר רבים החלו בניסויים של עיצוב מרחבים חדשניים בתוך המבנים שלהם וזה עוד לפני שיצא המיזם שאליה מתייחס השר בנט, מיזם M21 שעוסק באפיון ובעיצוב מרחבי למידה חדשניים. וזה מבורך. באמת.

אבל אני רוצה להעלות סוגיה. חדר המורים.

להמשיך לקרוא

כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

רשומה רגילה

הפעם הראשונה שנתקלתי במושג Equity היה בכנס בנושא מרחבי למידה חדשניים שהשתתפתי בה בפראג לפני כמעט שנה. אחד הדוברים הציג קריטריונים לבנייה של מרחב למידה חדשנית, המאפשרת ומזמנת למידה בעידן שכבר לא רלוונטי להכניס 40 תלמידים בחדר עם שורות של שולחנות וכסאות שפונים אל המורה.

הוא הציג קריטריונים שונים, התאמה לפדגוגיה הרצויה, נוחות, אסתטיקה, גמישות, רהיטים וטכנולוגיה שמזמנים פרואקטיביות בלמידה ועוד. ואז עלה המושג Equity.

זה היה עבורי רגע של תובנה עמוקה. הסתדרו לי מחשבות שהיו לי שנים ושלא ידעתי להגדיר אותם במילים. הרגשתי כמו ארכימדס שקפץ מהאמבטיה וצעק "אאורקה"! מצאתי!!

כי כל הזמן חילחל בי המחשבה שיש לנו בעיה עם כל הנושא הזה של מרחבי הלמידה החדשניים. כבר ביקרתי בכמה וכמה מרחבים ברחבי הארץ וראיתי דפוס. והציק לי המחשבה שלא לזה התכוונו כשדיברנו על הצורך לשנות את המרחב הפיזי שבו שוהה הלומד במאה ה-21. ו..אוי לנו אם יצוצו מרחבים זהים ברחבי הארץ. ואני מתכוונת למרחבים המרשימים האלה, שכולנו ראינו, עם הכיסאות הניידים המודרנים בצבעים הזוהרים, והשולחנות עם הגלגלים והלוחות המחיקים.

לא יתכן שיש דגם אחד למרחב למידה שמקדמת את לומדינו ושאותו נשכפל שוב ושוב. כי הרי מה שמתאים למכללת אוהלו בצפון עם החזון והמטרות שלה לא יכול להיות מתאים לכיתת תלמידים בסיכון בבאר שבע או לכיתת תלמידים מחוננים בראשון לציון. ואיך בתוך המרחבים הללו גם ניקח בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל לומד?

רק מה? לא ידעתי לומר את זה במילים. ואז שמעתי את המושג Equity.

להמשיך לקרוא