Made in Israel – מבט על MOOCs כחול לבן

קורסי ה-MOOC הם כבר חלק מחיינו. רובינו שמענו עליהם וחלקינו אף התנסינו בלמידת MOOC אחד או יותר.

את הפוסט הזה כתבתי לטובת אלה שהנושא בכל זאת חדש להם, כדי לפתוח עבורכם צוהר לעולם חדש ומפליא. אז הנה לכם, קצת רקע עולמי, הקשר הישראלי, ולסיום אספר לכם קצת על החוויות שלי בלמידת MOOC.

קצת רקע מהעולם

ה-MOOCs פרצו לחיינו בשנת 2012 עם גל של נבואות והבטחות אוטופיים, שהנה אוטוטו בזכותם, ישתנה פני הלמידה בעולם, האוניברסיטאות יסגרו את שעריהם ועניי אפריקה סוף סוך יזכו להשכלה בחינם. זה כמובן לא קרה ועל זה כתבתי בעבר בפוסט מאשלייה לתקווה.

היום אנחנו רואים את זה אחרת. ה-MOOCs לא יפתרו את בעיית הרעב במדינות אפריקה והם גם לא יביאו שלום עולמי, אבל בהחלט יש בהם בשורה משמעותית.

מה זה MOOC?

MOOC הינו ראשי תיבות ל – Massive Open Online Course והם אכן מאפשרים לכל אדם באשר הוא להעשיר את עולמו וללמוד אצל מרצים מעולים מאוניברסיטאות נחשבות בעולם. ה-MOOC מבוסס בעיקר על וידאו; סרטונים קצרים, איכותיים ומושקעים מאד שמאפשרים לנו ללמוד דרך המחשב או דרך הטלפון הנייד בכל מקום. כל מה שאנחנו צריכים זה כמה דקות של שקט.

הפיל בחדר המורים – בואו נדבר עליו

לפני יומיים פרסם השר בנט את הציוץ הבא

אדריכלים ומעצבי פנים מסכימים כי למרחב יש השפעה של ממש על האופן שבו אנו מרגישים. מדעני מוח ופסיכולוגים מציגים תוצאות מחקר שמוכחים שהאסתטיקה משפיעה על ההחלטות שלנו, על תגובות רגשיות ועל הדרך בה אנו מרגישים לגבי עצמנו. מסתבר שהדרך שבה אור יום נכנס לחדר, הצבעים של הרצפות והקירות, ואפילו הצורה והמרקם של הרהיטים והאביזרים פועלים יחד כדי להשפיע על האופן שבו אנו מרגישים וכיצד אנו מבצעים, הן במודע והן בתת מודע .

ולכן, בעידן שבו אנחנו בוחנים מחדש את המערכת החינוכית; את שיטות הוראה והלמידה ושיטות ההערכה, אנחנו גם מטים עין ובצדק, לסביבות הפיזיות שבהם מתרחשת הלמידה. וכמובן שהמחקרים לא איחרו לבוא. היום אנו יודעים שמרחבים חדשניים, אשר מותאמים לצרכי הלומדים משפרים לא רק את האקלים וה-engagement אלא גם את הישגי הלימוד.

אי לכך בתי ספר רבים החלו בניסויים של עיצוב מרחבים חדשניים בתוך המבנים שלהם וזה עוד לפני שיצא המיזם שאליה מתייחס השר בנט, מיזם M21 שעוסק באפיון ובעיצוב מרחבי למידה חדשניים. וזה מבורך. באמת.

אבל אני רוצה להעלות סוגיה. חדר המורים.

Moodle Vs Edx טבלת השוואה

כבר 15 שנים ש- Moodle הוא המלך הבלתי מעורער של הלמידה המקוונת בישראל, וכידוע לכולנו פלטפורמת edX נכנסה לפני מעט יותר משנה לחיינו כרוח סערה.

יוצא לי לנהל הרבה שיחות על ההבדלים בין 2 הפלטפורמות.. הרי זה LMS וזה LMS ,זה קוד פתוח וזה קוד פתוח.. ואכן ישנם מרכיבים שבהם הם מאד דומים, אבל… במהות הם גם מאד שונים.

לי זה נורא פשוט, ה-Moodle נוצרה כדי לקדם למידה שיתופית, קונסטרוקטיביסטית וקונסטרוקציוניסטית, ה- Edx פותח כדי לזמן הזדמנויות ללמידה עצמית לכל אדם בכל מקום. מטרות שונות לגמרי שהשפיעו על עיצוב הפלטפורמות וכיוצא מזה על האופי שלהם. הרי לא אני זו שאמרתי “We shape our tools and thereafter our tools shape us”' אנחנו מעצבים את הכלים שלנו ולאחר מכן הם מעצבים אותנו (מרשל מקלוהן כבר לפני 50 שנה). 2 הפלטפורמות עוצבו כדי לקדם מטרות שונות ואי לכך מתאימים ללמידה מקוונת מסוגים שונים; Moodle  כמערכת ניהול למידה אירגונית ו-edX כפלטפורמה ל-MOOC

לקראת הכנס שאנחנו מקיימים במכון מופת בשבוע הבא "האודיסאה של ה-Moodle, מסע של 15 שנה" ערכתי טבלת השוואה. מקווה שהיא מדויקת ושגם לכם זה יעשה סדר 🙂

	MOODLE	edX
שנת הקמה	2002	edX 2012; Open-edX 2014
רישיון	קוד פתוח	קוד פתוח
חזון	לספק תשתית ללמידה שיתופית, קונסטרוקטיביסטית וקונסטרוקציוניסטית למערכת ההשכלה גבוהה	הנגשת השכלה גבוהה לכל אדם בכל מקום
מוטו חינוכי	למידה באמצעות עשייה	כל אחד יכול לרכוש השכלה גבוהה
פדגוגיה	למידה שיתופית, קונסטרוקטיביסטית וקונסטרוקציוניסטית	למידה עצמית, היברידית, כיתה הפוכה (flipped classroom), קידום ההוראה והלמידה באמצעות ניתוח נתונים מאסיבי
ניהול למידה	כל מרצה יכול לבנות את תהליך הלמידה וניהול הידע בהתאם לצורך הייחודי שלו ובהתאמה מלאה לקהל היעד שהוא פונה אליו. יש פורמטים שונים של מבנה קורס וכן מגוון עשיר של כלי למידה שניתנים לשילוב בתהליך הקורס	קורסי edX מורכבים מיחידות לימוד שבועיות. כל רצף למידה מורכב מקטעי וידאו קצרים ומתרגילי למידה שבהם התלמידים יכולים לתרגל באופן מידי את המושגים המופיעים בסרטונים. הקורסים כוללים לעתים קרובות פורום שבו התלמידים יכולים לשתף ולהעלות שאלות והערות זה לזה ולעוזרי ההוראה
כלים	המערכת כוללת מגוון כלים ופעילויות: משימות, דיונים, שאלונים, פורומים, מילונים, חידונים, מבחנים מסוגים שונים, מטלות, צ'טים, משחקים, יומנים, בלוגים ועוד כלים רבים ומגוונים. לדוגמה: אגרון מונחים – מאפשר ללומדים ליצור ולתחזק רשימה של הגדרות, בדומה למילון פורום – קיימים כמה סוגי פורומים, הנותנים מענה לצרכים פדגוגיים שונים בלוג – כתיבה אישית, כתיבה שיתופית, פרסום, שיתוף, הערכה ויקי – מאפשר למשתתפים לעבוד יחדיו על עמודי רשת כדי להוסיף לתוכן שלהם, להרחיבו ולשנותו בוחן – מאפשר תכנון ועריכת בחנים המורכבים משאלות אמריקאיות ומשאלות הדורשות תשובות קצרות שיעור – למידה אישית בקצב אישי מטלה – יש כמה סוגי מטלות המאפשרים ללומד להגיש עבודה בקובץ או בקבצים אחדים * כלי הערכת עמיתים	וידאו אינטראקטיבי, הרצאות עם כתוביות חומרי לימוד – ספרים, הערות, גיליונות לרמות, וכו' מבחן מקוון עם סוגים שונים של שאלות מעבדה וירטואלית עם ממשק אינטראקטיבי עבור המשתמש, כדי לאפשר פעילות סימולציה לוח שנה מבוסס לוח זמנים תמיכה רב-לשונית פורום דיונים ויקי – מאפשר ללומדים לערוך שינויים ולהפיק מסמך שיתופי דוחות התקדמות וסוגים נוספים של ניתוח למידה סוגים שונים של כלי הערכה למשימות שהוגשו
הרחבות ואינטגרציה	LTI, אינטגרציה עם מערכות נוספות כמו Google Apps, 365	Xblocks, LTI אינטגרציה עם מערכות נוספות כמו Google Apps, 365
engagement	מטרת ה-Moodle היא לעורר engagement. כלי למידה שמזמנים למידה שיתופית פעילה	edX שואף לקדם לומד עצמאי האחראי ללמידה שלו
ייעוד והתאמה ללמידה מרחוק	ה-Moodle מתאים לניהול למידה פנים-ארגונית. מערכת ניהול הלמידה שלו וההסתנכרנות שלו עם מערכות ניהול הופך אותו לכלי העיקרי בעולם לניהול למידה מקוונת באקדמיה, במוסדות חינוך, ובמקרים מסוימים ועם התאמות ייעודיות – בארגונים עסקיים. אמנם נעשו ניסיונות להשתמש ב-Moodle לנהל MOOC, אך אין ספק שה-edX, עם הכלים שפותחו לשם כך, מתאים הרבה יותר	edX נבנה כדי לקדם למידה ב-MOOCs. מערכת התזכורים, הקורסים המובנים, כלי הווידאו – כולם פותחו במטרה לאפשר עד כמה שניתן למידה עצמית מרחוק. המערכת אינה מתאימה לניהול למידה ארגונית, וזה אינו ייעודה. Open edX (גרסת הקוד פתוח) הביא לעולם האפשרות להקים פלטפורמה מקומית לנהל MOOCs, בלא צורך לעמוד בקריטריונים של הפלטפורמות העולמיות כגון Courera ו-edX. ואכן אנו   רואיםinstances  של Open edX במדינות שונות בעולם – ממדינות ערב ועד אירופה
כוונות עתידיות	Moodle מכוון לשיפור עתידי של ממשק המשתמש ולפיתוח של Learning Analytics חכם, ה"לומדים" מפעילויות הסטודנטים ומגישים על סמך תובנות עתידיות.	מתכוונן אל עבר הלמידה הקונסטרוקטיביסטית ומקדם כלים ללמידה שיתופית פעילה

כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

הפעם הראשונה שנתקלתי במושג Equity היה בכנס בנושא מרחבי למידה חדשניים שהשתתפתי בה בפראג לפני כמעט שנה. אחד הדוברים הציג קריטריונים לבנייה של מרחב למידה חדשנית, המאפשרת ומזמנת למידה בעידן שכבר לא רלוונטי להכניס 40 תלמידים בחדר עם שורות של שולחנות וכסאות שפונים אל המורה.

הוא הציג קריטריונים שונים, התאמה לפדגוגיה הרצויה, נוחות, אסתטיקה, גמישות, רהיטים וטכנולוגיה שמזמנים פרואקטיביות בלמידה ועוד. ואז עלה המושג Equity.

זה היה עבורי רגע של תובנה עמוקה. הסתדרו לי מחשבות שהיו לי שנים ושלא ידעתי להגדיר אותם במילים. הרגשתי כמו ארכימדס שקפץ מהאמבטיה וצעק "אאורקה"! מצאתי!!

כי כל הזמן חילחל בי המחשבה שיש לנו בעיה עם כל הנושא הזה של מרחבי הלמידה החדשניים. כבר ביקרתי בכמה וכמה מרחבים ברחבי הארץ וראיתי דפוס. והציק לי המחשבה שלא לזה התכוונו כשדיברנו על הצורך לשנות את המרחב הפיזי שבו שוהה הלומד במאה ה-21. ו..אוי לנו אם יצוצו מרחבים זהים ברחבי הארץ. ואני מתכוונת למרחבים המרשימים האלה, שכולנו ראינו, עם הכיסאות הניידים המודרנים בצבעים הזוהרים, והשולחנות עם הגלגלים והלוחות המחיקים.

לא יתכן שיש דגם אחד למרחב למידה שמקדמת את לומדינו ושאותו נשכפל שוב ושוב. כי הרי מה שמתאים למכללת אוהלו בצפון עם החזון והמטרות שלה לא יכול להיות מתאים לכיתת תלמידים בסיכון בבאר שבע או לכיתת תלמידים מחוננים בראשון לציון. ואיך בתוך המרחבים הללו גם ניקח בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל לומד?

רק מה? לא ידעתי לומר את זה במילים. ואז שמעתי את המושג Equity.

"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

בזמן מלחמת העולם השניה בין כל שאר המבנים שהופצצו הופצץ גם בית הנבחרים בלונדון. לאחר המלחמה, בעת שיקום העיר, התעקש ראש הממשלה דאז צ'רצ'יל לשמר את המבנה המלבני השנוי במחלוקת של הבניין ולא לעבור לעיצוב חדש של חצי עגול או פרסה שהיה מועדף על ידי כמה מהמחוקקים. הוא עמד על כך שהמבנה הישן היה אחראי על המערכת הדו-מפלגתית שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה של הפרלמנט הבריטי. יש עוד כמה נקודות מעניינות בנוגע לבניין הפרלמנט הבריטי:
חברי הפרלמנט יכולים להעביר את נאמנותם מן הממשלה לאופוזיציה, או להיפך, רק על ידי חציית הרצפה לעיני כל. כמו כן, במהלך הדיונים, חברים מהמפלגות המנוגדות אינם אמורים לעבור מעל הקווים האדומים על השטיח, שהם במרחק 2 חרבות זה מזה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בפוסט הקודם כתבתי על הפדגוגיה של עיצוב מחדש של החללים הקיימים במוסדות החינוך שלנו במטרה להפוך את הדרך שבה התלמידים מתקשרים ולומדים לרלוונטית ויעילה.

בתאריך 13.12 הצגתי בכנס במכון מופ"ת את עקרונות העיצוב שיש לקחת בחשבון כשמקימים מרחב למידה חדש. הכנס התקיים במסגרת "Avanti" – קהילת היזמות והחדשנות של מכון מופ"ת, ואני מזמינה אתכם בחום להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק

Innovative Future Learning Spaces – הרבה יותר פשוט ממה שנדמה

זה לא חידוש שהעולם השתנה. יש הטוענים שאנחנו בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית. (תחקרו את הנושא, זה מגניב!)

אנו חיים בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית שזוהי תופעה שמשפיע לא רק על צורת התקשורת והזמינות האנושית הבלתי מוגבלת שלנו למידע אלא גם על התרבות כולו. העובד המודרני יוזם, עובד בצוות, מקושר 24/7, מתייעץ ופותר בעיות עם עמיתים ברחבי העולם, וכדי להישאר רלוונטי ובעל ערך בתחומו עליו להיות Life Long Learner  – לכוון את עצמו להמשיך ללמוד ולהתמקצע כל חייו.

אז איך אנחנו מכינים את הסטודנטים שלנו לדרישות הקיומיות האלה שיפגשו אותם יום למחרת התואר?

לפני שבועיים נסעתי כנציגת מכון מופת לכנס בינלאומי בפראג שדן בנושא סביבות למידה עתידניות חדשניות, עם דגש על המרחבים הפיזיים שבהם מתנהלת הלמידה. השתתפו בו נציגים מאוניברסיטאות כמו אוקספורד, הארווארד ועוד רבים מרחבי אירופה, ארה"ב ואוסטרליה.

מתברר שהעולם האקדמי בעולם מתרכז לא רק בשילוב טכנולוגיה בחינוך אלא עסוק לא פחות בארגון המבנה הפיזי של מרחבי הלמידה בקמפוסים עצמם.

זה דווקא קצת מצחיק לציין שהאולם המפואר שבו התנהל הכנס היה אומנם מהרהיב ביופיו אבל לא עמד בשום צורה בקריטריונים של מרחב למידה שתואם את צרכי הלומד בעידן המודרני.

כדי להקיף את הנושא הזה המעסיק היום כאמור את העולם כולו אכתוב סדרת מאמרונים:

חדש במופת! Moodle Learning Analytics Dashboard

בעולם הדיגיטלי שבו אנו חיים אנו עדים לגידול אקספוננציאלי של נתונים. הכל מתועד. הכניסות שלנו לאינטרנט, האתרים שמעניינים אותנו, המכשירים שאנחנו משתמשים בהם, הנסיעות שאנחנו עושים (בעזרת ה-Waze), האפליקציות שאנחנו משתמשים בהם, המכשירים שמודדים את מהירות הריצה ודופק הלב שלנו, הפעילויות שאנו עושים במערכות ממוחשבות לבנקים ולקופת החולים, הטיסות שלנו, המלונות שאנחנו בוחרים לשהות בהם, התמונות שלנו ואיפה הצטלמנו, הקניות שלנו (גם  online וגם offline), התרופות שאנו לוקחים, השיחות שאנו מנהלים ועוד ועוד ועוד.. כל אלה יוצרים אודותינו מאסה של דאטה.

משם נובע המושג Big Data Analytics שבעצם מתאר את היכולת של תוכנות טכנולוגיות גדולות ומשוכללות לאסוף ולנתח מאסה של מידע מסוגים שונים, ממקורות מבוזרים, בזמן אמת, ולהחזיר לנו תמונת מצב של הנטיה האנושית.

זהו כלי עצום ואמין למקבלי החלטות: אירגונים עסקיים יכולים ללמוד מהנתונים הנאספים מה מעניין את האנושות, איך לשווק לה בצורה יעילה יותר ולאיזה פלח של איזה אוכלוסיה יש נטיעה לX או לY. אירגונים ממשלתיים יכולים לבחון את התפשטותם של מחלות ואיך למנוע אותם. עולם המדע, העולם הפיננסי וכן, גם עולם החינוך יכולים להרוויח מהידע שנוצר עקב ניתוח מאסת הנתונים שמצטברת.

איפה זה באמת פוגש את החינוך?

המערכות הטכנולוגיות הפועלות בשדה החינוך מחזירות מאסה של דאטה. לאן הלומד גולש? כמה זמן הוא שוהה באתרים מסוימים? באיזה אפליקציות הוא משתמש? איזה ציונים הוא מקבל? באיזה תחומי דעת הוא זקוק לסיוע? האם הוא נוכח בשיעורים? האם הוא מבקר בספרייה ואם כן, מה הוא מחפש? האם הוא אוכל בקפטריה? מה אוכל? האם הוא נשר מהלימודים? מה קדם לזה? ועוד הרבה..