כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

רשומה רגילה

הפעם הראשונה שנתקלתי במושג Equity היה בכנס בנושא מרחבי למידה חדשניים שהשתתפתי בה בפראג לפני כמעט שנה. אחד הדוברים הציג קריטריונים לבנייה של מרחב למידה חדשנית, המאפשרת ומזמנת למידה בעידן שכבר לא רלוונטי להכניס 40 תלמידים בחדר עם שורות של שולחנות וכסאות שפונים אל המורה.

הוא הציג קריטריונים שונים, התאמה לפדגוגיה הרצויה, נוחות, אסתטיקה, גמישות, רהיטים וטכנולוגיה שמזמנים פרואקטיביות בלמידה ועוד. ואז עלה המושג Equity.

זה היה עבורי רגע של תובנה עמוקה. הסתדרו לי מחשבות שהיו לי שנים ושלא ידעתי להגדיר אותם במילים. הרגשתי כמו ארכימדס שקפץ מהאמבטיה וצעק "אאורקה"! מצאתי!!

כי כל הזמן חילחל בי המחשבה שיש לנו בעיה עם כל הנושא הזה של מרחבי הלמידה החדשניים. כבר ביקרתי בכמה וכמה מרחבים ברחבי הארץ וראיתי דפוס. והציק לי המחשבה שלא לזה התכוונו כשדיברנו על הצורך לשנות את המרחב הפיזי שבו שוהה הלומד במאה ה-21. ו..אוי לנו אם יצוצו מרחבים זהים ברחבי הארץ. ואני מתכוונת למרחבים המרשימים האלה, שכולנו ראינו, עם הכיסאות הניידים המודרנים בצבעים הזוהרים, והשולחנות עם הגלגלים והלוחות המחיקים.

לא יתכן שיש דגם אחד למרחב למידה שמקדמת את לומדינו ושאותו נשכפל שוב ושוב. כי הרי מה שמתאים למכללת אוהלו בצפון עם החזון והמטרות שלה לא יכול להיות מתאים לכיתת תלמידים בסיכון בבאר שבע או לכיתת תלמידים מחוננים בראשון לציון. ואיך בתוך המרחבים הללו גם ניקח בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל לומד?

רק מה? לא ידעתי לומר את זה במילים. ואז שמעתי את המושג Equity.

להמשיך לקרוא

"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

גלריה

בזמן מלחמת העולם השניה בין כל שאר המבנים שהופצצו הופצץ גם בית הנבחרים בלונדון. לאחר המלחמה, בעת שיקום העיר, התעקש ראש הממשלה דאז צ'רצ'יל לשמר את המבנה המלבני השנוי במחלוקת של הבניין ולא לעבור לעיצוב חדש של חצי עגול או פרסה שהיה מועדף על ידי כמה מהמחוקקים. הוא עמד על כך שהמבנה הישן היה אחראי על המערכת הדו-מפלגתית שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה של הפרלמנט הבריטי. יש עוד כמה נקודות מעניינות בנוגע לבניין הפרלמנט הבריטי:
חברי הפרלמנט יכולים להעביר את נאמנותם מן הממשלה לאופוזיציה, או להיפך, רק על ידי חציית הרצפה לעיני כל. כמו כן, במהלך הדיונים, חברים מהמפלגות המנוגדות אינם אמורים לעבור מעל הקווים האדומים על השטיח, שהם במרחק 2 חרבות זה מזה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בפוסט הקודם כתבתי על הפדגוגיה של עיצוב מחדש של החללים הקיימים במוסדות החינוך שלנו במטרה להפוך את הדרך שבה התלמידים מתקשרים ולומדים לרלוונטית ויעילה.

בתאריך 13.12 הצגתי בכנס במכון מופ"ת את עקרונות העיצוב שיש לקחת בחשבון כשמקימים מרחב למידה חדש. הכנס התקיים במסגרת "Avanti" – קהילת היזמות והחדשנות של מכון מופ"ת, ואני מזמינה אתכם בחום להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק

להמשיך לקרוא

Innovative Future Learning Spaces – הרבה יותר פשוט ממה שנדמה

רשומה רגילה

זה לא חידוש שהעולם השתנה. יש הטוענים שאנחנו בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית. (תחקרו את הנושא, זה מגניב!)

mjolner_industrial_revolution_timeline

אנו חיים בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית שזוהי תופעה שמשפיע לא רק על צורת התקשורת והזמינות האנושית הבלתי מוגבלת שלנו למידע אלא גם על התרבות כולו. העובד המודרני יוזם, עובד בצוות, מקושר 24/7, מתייעץ ופותר בעיות עם עמיתים ברחבי העולם, וכדי להישאר רלוונטי ובעל ערך בתחומו עליו להיות Life Long Learner  – לכוון את עצמו להמשיך ללמוד ולהתמקצע כל חייו.

אז איך אנחנו מכינים את הסטודנטים שלנו לדרישות הקיומיות האלה שיפגשו אותם יום למחרת התואר?

לפני שבועיים נסעתי כנציגת מכון מופת לכנס בינלאומי בפראג שדן בנושא סביבות למידה עתידניות חדשניות, עם דגש על המרחבים הפיזיים שבהם מתנהלת הלמידה. השתתפו בו נציגים מאוניברסיטאות כמו אוקספורד, הארווארד ועוד רבים מרחבי אירופה, ארה"ב ואוסטרליה.

מתברר שהעולם האקדמי בעולם מתרכז לא רק בשילוב טכנולוגיה בחינוך אלא עסוק לא פחות בארגון המבנה הפיזי של מרחבי הלמידה בקמפוסים עצמם.

זה דווקא קצת מצחיק לציין שהאולם המפואר שבו התנהל הכנס היה אומנם מהרהיב ביופיו אבל לא עמד בשום צורה בקריטריונים של מרחב למידה שתואם את צרכי הלומד בעידן המודרני.

כדי להקיף את הנושא הזה המעסיק היום כאמור את העולם כולו אכתוב סדרת מאמרונים:

להמשיך לקרוא

חדש במופת! Moodle Learning Analytics Dashboard

רשומה רגילה

בעולם הדיגיטלי שבו אנו חיים אנו עדים לגידול אקספוננציאלי של נתונים. הכל מתועד. הכניסות שלנו לאינטרנט, האתרים שמעניינים אותנו, המכשירים שאנחנו משתמשים בהם, הנסיעות שאנחנו עושים (בעזרת ה-Waze), האפליקציות שאנחנו משתמשים בהם, המכשירים שמודדים את מהירות הריצה ודופק הלב שלנו, הפעילויות שאנו עושים במערכות ממוחשבות לבנקים ולקופת החולים, הטיסות שלנו, המלונות שאנחנו בוחרים לשהות בהם, התמונות שלנו ואיפה הצטלמנו, הקניות שלנו (גם  online וגם offline), התרופות שאנו לוקחים, השיחות שאנו מנהלים ועוד ועוד ועוד.. כל אלה יוצרים אודותינו מאסה של דאטה.

Big-Data-Automation

משם נובע המושג Big Data Analytics שבעצם מתאר את היכולת של תוכנות טכנולוגיות גדולות ומשוכללות לאסוף ולנתח מאסה של מידע מסוגים שונים, ממקורות מבוזרים, בזמן אמת, ולהחזיר לנו תמונת מצב של הנטיה האנושית.

זהו כלי עצום ואמין למקבלי החלטות: אירגונים עסקיים יכולים ללמוד מהנתונים הנאספים מה מעניין את האנושות, איך לשווק לה בצורה יעילה יותר ולאיזה פלח של איזה אוכלוסיה יש נטיעה לX או לY. אירגונים ממשלתיים יכולים לבחון את התפשטותם של מחלות ואיך למנוע אותם. עולם המדע, העולם הפיננסי וכן, גם עולם החינוך יכולים להרוויח מהידע שנוצר עקב ניתוח מאסת הנתונים שמצטברת.

איפה זה באמת פוגש את החינוך?

המערכות הטכנולוגיות הפועלות בשדה החינוך מחזירות מאסה של דאטה. לאן הלומד גולש? כמה זמן הוא שוהה באתרים מסוימים? באיזה אפליקציות הוא משתמש? איזה ציונים הוא מקבל? באיזה תחומי דעת הוא זקוק לסיוע? האם הוא נוכח בשיעורים? האם הוא מבקר בספרייה ואם כן, מה הוא מחפש? האם הוא אוכל בקפטריה? מה אוכל? האם הוא נשר מהלימודים? מה קדם לזה? ועוד הרבה..

להמשיך לקרוא

Comeback!

רשומה רגילה

אחרי שנת הפוגה מהשתלמויות במרכזי פסגה ובתי ספר אני חוזרת לזירה..!

מוזמנים לפנות אלי🙂

1 ZFbPcBiPZkLA1PzRE3hXHw

ruthy.salomon@gmail.com

MOOCs: מ-Hype ל…Hope!

רשומה רגילה

לפני כמה שנים פרץ לחיינו Buzzword חדש, ה-MOOC.
(Massive Open Online Courses)

beyond-moocs-2014-2-638

ה-MOOCs הגיעו עם עם צונאמי של הבטחות: הנגשת חינוך איכותי לכל אדם בכל מקום. שינוי פני החינוך הגבוה.
התחזיות היו כי MOOCs ישנו לחלוטין את כללי המשחק בהשכלה הגבוהה וההתלהבות היתה סוחפת. אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם אימצו אותם כתרופת הפלא עבור הלמידה במאה ה -21 (ושלל בעיות אחרות) ללא היסוס או מחשבה ביקורתית. "עניי העולם יוכלו להירשם לקורסים של הרווארד ו- MIT" , "סטודנטים מכל העמים יוכלו לגשת בחופשיות להשכלה הגבוהה" ושערי הידע סוף סוף בפעם הראשונה בהיסטוריה יהיו פתוחים לכל. המבנים הפיזיים של הקמפוסים הוכרזו כ"מיושנים" ואפילו הניו יורק טיימס יצא בשנת 2012 עם שער שכותרתו "שנת ה- MOOC".

mooc times

אז מה קרה?

להמשיך לקרוא

אז מה בין Moodle ל-Edx?

רשומה רגילה

בפוסט הזה ברצוני להתייחס לשאלה ששואלים אותי הרבה. והיא מתייחסת לפלטפורמה הלאומית מזה עשור- Moodle, והפלטפורמה החדשה שאומצה על ידי "ישראל דיגיטלית" כפלטפורמה הלאומית הבאה של ישראל – Edx.

edxmoodle

מה בעצם ההבדל בין Moodle  ל-Edx?

התשובה היא שמצד אחד כלום ומצד שני עולם שלם.

נתחיל מהדומה:

  1. שתיהן מערכות LMS: מערכות לניהול תהליכי למידה מקוונים. מערכת לניהול למידה מאפשרת רישום של לומדים, מעקב אחר קורסים ומעקב אחר תוצאות למידה של לומדים.
  2. שתיהן מבוססות קוד פתוח: המושג קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה. (ויקיפדיה)

השוני המהותי בין שתי המערכות הוא במהויות – וכדי להבין את מהויות הפלטפורמות כדאי לחלק את ההסבר ל-3

moocs1

שתי המערכות פרצו לעולם עם אג'נדה, עם חזון חינוכי. החזון הכתיב את היישום של פיתוח הכלי שכאמור מכוון לפרקטיקה – מה באמת עושים עם הכלי? האם החזון והיישום אכן התממשו לפרקטיקה שהגשימה את מטרתה? גם על זה אנסה לתת חוות דעת.

להמשיך לקרוא