Innovative Future Learning Spaces – הרבה יותר פשוט ממה שנדמה

רשומה רגילה

זה לא חידוש שהעולם השתנה. יש הטוענים שאנחנו בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית. (תחקרו את הנושא, זה מגניב!)

mjolner_industrial_revolution_timeline

אנו חיים בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית שזוהי תופעה שמשפיע לא רק על צורת התקשורת והזמינות האנושית הבלתי מוגבלת שלנו למידע אלא גם על התרבות כולו. העובד המודרני יוזם, עובד בצוות, מקושר 24/7, מתייעץ ופותר בעיות עם עמיתים ברחבי העולם, וכדי להישאר רלוונטי ובעל ערך בתחומו עליו להיות Life Long Learner  – לכוון את עצמו להמשיך ללמוד ולהתמקצע כל חייו.

אז איך אנחנו מכינים את הסטודנטים שלנו לדרישות הקיומיות האלה שיפגשו אותם יום למחרת התואר?

לפני שבועיים נסעתי כנציגת מכון מופת לכנס בינלאומי בפראג שדן בנושא סביבות למידה עתידניות חדשניות, עם דגש על המרחבים הפיזיים שבהם מתנהלת הלמידה. השתתפו בו נציגים מאוניברסיטאות כמו אוקספורד, הארווארד ועוד רבים מרחבי אירופה, ארה"ב ואוסטרליה.

מתברר שהעולם האקדמי בעולם מתרכז לא רק בשילוב טכנולוגיה בחינוך אלא עסוק לא פחות בארגון המבנה הפיזי של מרחבי הלמידה בקמפוסים עצמם.

זה דווקא קצת מצחיק לציין שהאולם המפואר שבו התנהל הכנס היה אומנם מהרהיב ביופיו אבל לא עמד בשום צורה בקריטריונים של מרחב למידה שתואם את צרכי הלומד בעידן המודרני.

כדי להקיף את הנושא הזה המעסיק היום כאמור את העולם כולו אכתוב סדרת מאמרונים:

בפוסט היום אתייחס לא לבנייה מחדש של קמפוסים ובתי ספר (חזון אחרית הימים :)) אלא לניצול, לעיצוב ולהחיות מחדש של החללים הקיימים במטרה ליצור הזדמנויות לשיבוש דרכי ההוראה המסורתיות ולהפוך את הדרך שבה סטודנטים מתקשרים ולומדים לרלוונטית ויעילה. כי אין מנוס, אם אנחנו רוצים לשפר את מעורבות התלמידים ולקדם למידה משמעותית יותר; מרחב הלמידה חייבת להשתנות. בשלב הראשון המפתח הוא מינוף המרחב הפיזי הקיים , תוך שילוב חידושים טכנולוגיים התומכים בגישות הוראה חדשניות.

מה הם המיומנויות שעלינו להעניק ללומד שיוצא לשוק העבודה בשנים האלה?

1. מיומנויות אישיות:
חשיבה עצמאית וקבלת החלטות
מוכוונות מטרה ופעולות החלטיות
פתרון בעיות יצירתית ופיתוח שיטות עבודה
הערכה עצמית ופיתוח מיומנויות ושיטות למידה עצמאיות

2. מיומנויות בינאישיות:
היכולת לשתף פעולה בצוות רב גוני
היכולת לקחת יוזמה לעבוד באופן אחראי על פי מטרות הקהילה
היכולת לעבוד בפרויקטי מחקר ופיתוח על ידי יישום ושילוב ידע ושיטות מתחומים שונים
יכולת לפעול על פי עקרונות של אתיקה ואחריות חברתית
היכולת לעבוד באמצעי תקשורת אינטראקטיביים שונים

3. מיומנויות רשתיות:
היכולת ליצור ולקיים תקשורת עבודה
היכולת לעבוד ברשתות; יכולת שיתוף פעולה בסביבה רב תחומית ורב תרבותית

היכולת לתקשר וליצור אינטראקציה בסביבה בינלאומית

אם אלה הם המיומנויות הנדרשות מהלומדים של היום אנו נדרשים לקדם פדגוגיה שמגדירה בדרך חדשה איך הלומד מטמיע מידע, מפיק ומשתמש בידע שרכש. ההרצאה הפרונטלית כבר לא מספקת את הסחורה!

boring-lecture-1

אי לכך, עלינו להעניק ללומדים מרחבי למידה המזמנים להם אינטראקציה עם עמיתים בעלי רקעים וכשרונות שונים, ומעוררת עבורם למידה שיתופית וחברתית.

לפניכם תמונות שצולמו באוניברסיטת טורקו למדעים בפינלנד. הם התייחסו למספר פרמטרים.

א. סידור הריהוט בצורה שמזמנת תקשורת ושיח
שימו לב למרחב עם הפופים והשולחן המשושה עם מסכים מכל צידיה המאפשר למרצה או ללומד להציג פרזנטציה ובו זמנית ללומדים לנהל שיח עם קשר עין.

 ב. גמישות – להתאמה מירבית לאופי הפדגוגיה הנבחר לשיעור

גם אם לא קונים רהיטים בשלב הראשון, כן כדאי לנסות שחלק מהמרחבים יהיו גמישים מספיק כדי שיתאפשר בכמה דקות בתחילת השיעור לסדר את הכיתה בצורה שמתאים לדרך ההוראה של השיעור (מעגל, למידה מבוססת פרויקטים, זוגות למידה, וכו)

ג. שימוש בכל מרחבי הקמפוס – כולל המסדרונות

שינוי של מיקום הספסלים במסדרונות הוכתר כהצלחה כאשר הסתבר שברגע שהלומדים מצאו את עצמם יושבים זה מול זה ולא זה לצד זה התרחש שיח לימודי והמקום החל להיות מנוצל לצורך למידה. כמו כן, הוספת שולחנות, פינות ישיבה בלובי ובאזורי הכניסה יצרו הזדמנויות ללמידה קבוצתית.

ד. מרחבים ייעודיים ליצירתיות ולמשוב

מומלץ בתוך מערך המרחבים להסב מספר אזורים ייעודיים המכילים אמצעים מרביים ליצירתיות הלומדים. טכנולוגיה חדישה (ציוד לצילום, מיקרופונים), וגם טכנולוגיה מסורתית (לוחות מחיקים לציור של סקיצות ותרשימים, טושים וכו) כמו כן חשוב לייעד גם אזורים שקטים למשוב מקדם לתהליכים למידה (לדוגמת PBL) . שימו לב בצילום שהאזור משרה על היושבים אווירה נינוחה עד כדי כך שקשה להבחין מי בתמונה המורה ומי הלומד.

ולסיום, שום שינוי ריהוט, ושום רכישה של רהיטים לא ישנו דבר אם לא יתקיים הדרכה הן של הצוות והן של התלמידים. גיוס לבבות, הדרכה, ליווי, ייעוץ ותמיכה רבה. תהליך של שינוי שיטת ההוראה הוא לא פשוט עבור המרצה בעל ותק , ולעתים רבות גם לסטודנט נוח בשיטות ה"ישנות" – כי שינוי הפדגוגיה דורש מהלומד להיות פעיל, יזם ולומד עצמאי, במילים אחרות – עבודה.

בפוסט הבא אמשיך לעסוק ב-Future Learning Spaces ואפרט את הפרמטרים שיש לקחת בחשבון בעת העיצוב והריהוט של מרחב למידה חדש.

מאחלת הצלחה רבה :)

חדש במופת! Moodle Learning Analytics Dashboard

רשומה רגילה

בעולם הדיגיטלי שבו אנו חיים אנו עדים לגידול אקספוננציאלי של נתונים. הכל מתועד. הכניסות שלנו לאינטרנט, האתרים שמעניינים אותנו, המכשירים שאנחנו משתמשים בהם, הנסיעות שאנחנו עושים (בעזרת ה-Waze), האפליקציות שאנחנו משתמשים בהם, המכשירים שמודדים את מהירות הריצה ודופק הלב שלנו, הפעילויות שאנו עושים במערכות ממוחשבות לבנקים ולקופת החולים, הטיסות שלנו, המלונות שאנחנו בוחרים לשהות בהם, התמונות שלנו ואיפה הצטלמנו, הקניות שלנו (גם  online וגם offline), התרופות שאנו לוקחים, השיחות שאנו מנהלים ועוד ועוד ועוד.. כל אלה יוצרים אודותינו מאסה של דאטה.

Big-Data-Automation

משם נובע המושג Big Data Analytics שבעצם מתאר את היכולת של תוכנות טכנולוגיות גדולות ומשוכללות לאסוף ולנתח מאסה של מידע מסוגים שונים, ממקורות מבוזרים, בזמן אמת, ולהחזיר לנו תמונת מצב של הנטיה האנושית.

זהו כלי עצום ואמין למקבלי החלטות: אירגונים עסקיים יכולים ללמוד מהנתונים הנאספים מה מעניין את האנושות, איך לשווק לה בצורה יעילה יותר ולאיזה פלח של איזה אוכלוסיה יש נטיעה לX או לY. אירגונים ממשלתיים יכולים לבחון את התפשטותם של מחלות ואיך למנוע אותם. עולם המדע, העולם הפיננסי וכן, גם עולם החינוך יכולים להרוויח מהידע שנוצר עקב ניתוח מאסת הנתונים שמצטברת.

איפה זה באמת פוגש את החינוך?

המערכות הטכנולוגיות הפועלות בשדה החינוך מחזירות מאסה של דאטה. לאן הלומד גולש? כמה זמן הוא שוהה באתרים מסוימים? באיזה אפליקציות הוא משתמש? איזה ציונים הוא מקבל? באיזה תחומי דעת הוא זקוק לסיוע? האם הוא נוכח בשיעורים? האם הוא מבקר בספרייה ואם כן, מה הוא מחפש? האם הוא אוכל בקפטריה? מה אוכל? האם הוא נשר מהלימודים? מה קדם לזה? ועוד הרבה..

להמשיך לקרוא

Comeback!

רשומה רגילה

אחרי שנת הפוגה מהשתלמויות במרכזי פסגה ובתי ספר אני חוזרת לזירה..!

מוזמנים לפנות אלי🙂

1 ZFbPcBiPZkLA1PzRE3hXHw

ruthy.salomon@gmail.com

MOOCs: מ-Hype ל…Hope!

רשומה רגילה

לפני כמה שנים פרץ לחיינו Buzzword חדש, ה-MOOC.
(Massive Open Online Courses)

beyond-moocs-2014-2-638

ה-MOOCs הגיעו עם עם צונאמי של הבטחות: הנגשת חינוך איכותי לכל אדם בכל מקום. שינוי פני החינוך הגבוה.
התחזיות היו כי MOOCs ישנו לחלוטין את כללי המשחק בהשכלה הגבוהה וההתלהבות היתה סוחפת. אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם אימצו אותם כתרופת הפלא עבור הלמידה במאה ה -21 (ושלל בעיות אחרות) ללא היסוס או מחשבה ביקורתית. "עניי העולם יוכלו להירשם לקורסים של הרווארד ו- MIT" , "סטודנטים מכל העמים יוכלו לגשת בחופשיות להשכלה הגבוהה" ושערי הידע סוף סוף בפעם הראשונה בהיסטוריה יהיו פתוחים לכל. המבנים הפיזיים של הקמפוסים הוכרזו כ"מיושנים" ואפילו הניו יורק טיימס יצא בשנת 2012 עם שער שכותרתו "שנת ה- MOOC".

mooc times

אז מה קרה?

להמשיך לקרוא

אז מה בין Moodle ל-Edx?

רשומה רגילה

בפוסט הזה ברצוני להתייחס לשאלה ששואלים אותי הרבה. והיא מתייחסת לפלטפורמה הלאומית מזה עשור- Moodle, והפלטפורמה החדשה שאומצה על ידי "ישראל דיגיטלית" כפלטפורמה הלאומית הבאה של ישראל – Edx.

edxmoodle

מה בעצם ההבדל בין Moodle  ל-Edx?

התשובה היא שמצד אחד כלום ומצד שני עולם שלם.

נתחיל מהדומה:

  1. שתיהן מערכות LMS: מערכות לניהול תהליכי למידה מקוונים. מערכת לניהול למידה מאפשרת רישום של לומדים, מעקב אחר קורסים ומעקב אחר תוצאות למידה של לומדים.
  2. שתיהן מבוססות קוד פתוח: המושג קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת. שיטת פיתוח כזו מאפשרת בעצם לכל מי שחפץ בכך לקחת חלק בפיתוח התוכנה ולתרום לשיפורה. (ויקיפדיה)

השוני המהותי בין שתי המערכות הוא במהויות – וכדי להבין את מהויות הפלטפורמות כדאי לחלק את ההסבר ל-3

moocs1

שתי המערכות פרצו לעולם עם אג'נדה, עם חזון חינוכי. החזון הכתיב את היישום של פיתוח הכלי שכאמור מכוון לפרקטיקה – מה באמת עושים עם הכלי? האם החזון והיישום אכן התממשו לפרקטיקה שהגשימה את מטרתה? גם על זה אנסה לתת חוות דעת.

להמשיך לקרוא

לגלות חדשנות חינוכית ליד הבית!

רשומה רגילה

אני חייבת לשתף אתכם ברשמים שכתבתי בעקבות סיור מרגש שקיים היום ערוץ המו"פ לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך של מכון מופת וצוות החינוך הבכיר של מכללת אפרתה. הסיור התקיים בבתי הספר בעיר פתח תקווה.

מסתבר שלא צריך לעלות על מטוס כדי לגלות חדשנות חינוכית!

mofet

                      רשמים בעקבות סיור בנושא "חדשנות חינוכית" בבתי ספר בעיר פתח תקווה

חזרתי זה עתה מליווי של סיור שאורגן על ידי המו"פ לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך במכון מופת ושרה פרזון, מנהלת התקשוב של מכללת אפרתה עבור הסגל הבכיר של מכללת אפרתה ירושלים.

אני יושבת ובוהה במסך ומנסה למצוא את המילים לתאר את החוויה המעצימה שעברנו ואני נזכרת בהרצאה של סר' קן רובינסון ששמעתי לפני שנה. הוא דיבר על מה שבית הספר מקדם לעומת מה שילדינו זקוקים לו: קונפורמיות לעומת גיוון, צייתנות  לעומת יצירתיות, ליניאריות (הישגים) לעומת אורגניות (אקלים). והיום זכיתי לראות שזה לא כך. פגשנו בתי ספר שמשקיעים בפרט, בגיוון, באקלים, במערכות יחסים, בסובלנות, בטיפוח, פיתוח הערך העצמי וערכים חברתיים.

פגשנו בתי ספר שהמטרות שלהם כמעט זהות אבל הגישות החינוכיות ודרכי הפעולה שונות וייחודיות מאד זו מזו, וזה חלק מהיופי.

התחנה הראשונה היתה בית הספר עוזי חיטמן. התקבלנו על ידי מנהלת בית הספר רונית חנצ'ס עם חיוך וכיבוד ובלב רחב.

בית הספר הינו בית ספר צומח שזוהי שנה 4 לקיומו. בית הספר שוכן במבנה שהיה פעם הקונסברטוריון של העיר. אך עם זאת נראית השקעה בכל פינה. ממש בית חם ועוטף. אכן בית ספר שאוהב ילדים. פינות משחקי למידה, כורסאות, פינות ישיבה, קירות משחק, פינות יצירה ופינות גידול צמחים. מדהים!

מצגת זאת דורשת JavaScript.

להמשיך לקרוא

Bett 2016 – Technology will save us… Oh yeah!

רשומה רגילה

IMG_20160122_134348

גם השנה נסעתי ל Bett Show בלונדון, יריד הטכנולוגיה החינוכית הגדול בעולם. אני לא בטוחה כמה אנשים היו שם, אבל קראתי שתי גרסאות שונות 34,000 ו-45,000 ומ-128 ומדינות שונות בעולם!! כך שבכל מקרה מדובר במסות גדולות.

השנה בניגוד לשנה שעברה לא הספקתי להקשיב להרצאה של "סלב" בתחום הטכנולוגיה בחינוך, והסתפקתי בעיקר בהליכה של קילומטרים בין ההצעות הטכנולוגיות השונות.

אז מה היה שם?

Maker Spaces
הפילוסופיה "למידה על ידי עשייה" של אבי הפדגוגיה ההתנסותית ג'ון דיואי עדיין חיה ובועטת ורלוונטית למדי. יתר על כן היא צברה תאוצה בעזרת טכנולוגיות חדשות ומתפתחות. השנה ב- Bett היו דוכנים וספקים רבים אשר סיפקו חומרה ותוכנה ליצירה של Maker Spaces שבו תלמידים יכולים ליצור סרטים ומוצרים על פי התכנון שלהם.

להמשיך לקרוא