בוקר טוב ויאטנם – מה למדתי במזרח

רשומה רגילה

3.8.2018
"…יש את אלה שחולמים על נסיעה למזרח הרחוק, אבל אני? מי חלם לחלום על זה בכלל?

והנה אני ברגע זה בויאטנם. בעיקר עובדת, אבל גונבת רגעי חסד כדי לטייל, להתבונן, להריח ולחוות.

איזה ריגוש! איזה זכות יש לי שהזדמן לי לחוש את האזור המופלא הזה של עולמנו.

תודה לבורא עולם, ליקום, למזל ולקארמה שנתתם לי את החווייה המופלאה הזאת

ותודה לשלמה שוהם שהזמין אותי להרצות בתוכנית למנהיגות עתיד שהוא מקיים כאן בהאנוי…"

חלקכם כבר קראתם את הפוסט הזה ופוסטים אחרים שפירסמתי לפני קצת פחות מחודש בעמוד הפייסבוק שלי. הנסיעה לויאטנם ריגשה אותי ושיתפתי בפליאה את חוויותי.
והנה אני שוב כותבת על הנסיעה הזאת, אבל כעת יושבת מול הבלוג שלי אחרי שנה שלא כתבתי בו מספיק. אני רוצה לאסוף את מחשבותי ולחזור לספר ולשתף אתכם בתובנות ובחוויותי משדה החינוך ואני בוחרת להתחיל מהנסיעה שהשאירה עלי רושם עז שכזה.

איך הכל התחיל?

את השופט בדימוס שלמה שוהם, נציב הדורות הבאים בכנסת לשעבר, פגשתי בקורס פדגוגיה מוטת עתיד של המו"פ של משרד החינוך שנשלחתי אליה מטעם מכון מופ"ת. הקשבתי להרצאה שלו מרותקת ובסיומו ניגשתי להחליף איתו כמה מילים.
לאחר מכן היה לי את הזכות ללמוד בקורס מנהיגות עתיד שהוא מוביל בשיתוף מכללת אוהלו. הקורס הזה היה מתנה של ממש, הוא שינה את הדרך שבו אני מתייחסת לקיומי בעולם הזה ונטע בי ההבנה שאני כאן כדי לקיים יעוד ולהיות משמעותית לסובבים אותי. לכן כששלמה שאל אותי אם אהיה מוכנה להתלוות אליו לקורס מנהיגות שהוא יקיים עם אנשי חינוך בויאטנם ולהוביל שם סדנה בנושא פדגוגיה חדשנית, הסכמתי בלי לחשוב פעמיים.

במשך שבוע עבדנו שם מהבוקר ועד השעות המאוחרות של אחר הצהריים. שלמה עסק במנהיגות עתיד, אני בפדגוגיה חדשנית. אנחנו דיברנו באנגלית ולצידינו עמד מתורגמן שתירגם כל משפט שנאמר, ולמרות החסם של השפה האנרגיות בחדר היו גבוהות.

להמשיך לקרוא

Made in Israel – מבט על MOOCs כחול לבן

רשומה רגילה

קורסי ה-MOOC הם כבר חלק מחיינו. רובינו שמענו עליהם וחלקינו אף התנסינו בלמידת MOOC אחד או יותר.

את הפוסט הזה כתבתי לטובת אלה שהנושא בכל זאת חדש להם, כדי לפתוח עבורכם צוהר לעולם חדש ומפליא. אז הנה לכם, קצת רקע עולמי, הקשר הישראלי, ולסיום אספר לכם קצת על החוויות שלי בלמידת MOOC.

קצת רקע מהעולם

ה-MOOCs פרצו לחיינו בשנת 2012 עם גל של נבואות והבטחות אוטופיים, שהנה אוטוטו בזכותם, ישתנה פני הלמידה בעולם, האוניברסיטאות יסגרו את שעריהם ועניי אפריקה סוף סוך יזכו להשכלה בחינם. זה כמובן לא קרה ועל זה כתבתי בעבר בפוסט מאשלייה לתקווה.

היום אנחנו רואים את זה אחרת. ה-MOOCs לא יפתרו את בעיית הרעב במדינות אפריקה והם גם לא יביאו שלום עולמי, אבל בהחלט יש בהם בשורה משמעותית.

moocslongive

מה זה MOOC?

MOOC הינו ראשי תיבות ל – Massive Open Online Course והם אכן מאפשרים לכל אדם באשר הוא להעשיר את עולמו וללמוד אצל מרצים מעולים מאוניברסיטאות נחשבות בעולם. ה-MOOC מבוסס בעיקר על וידאו; סרטונים קצרים, איכותיים ומושקעים מאד שמאפשרים לנו ללמוד דרך המחשב או דרך הטלפון הנייד בכל מקום. כל מה שאנחנו צריכים זה כמה דקות של שקט.

להמשיך לקרוא

הפיל בחדר המורים – בואו נדבר עליו

רשומה רגילה

לפני יומיים פרסם השר בנט את הציוץ הבא

fls1a

אדריכלים ומעצבי פנים מסכימים כי למרחב יש השפעה של ממש על האופן שבו אנו מרגישים. מדעני מוח ופסיכולוגים מציגים תוצאות מחקר שמוכחים שהאסתטיקה משפיעה על ההחלטות שלנו, על תגובות רגשיות ועל הדרך בה אנו מרגישים לגבי עצמנו. מסתבר שהדרך שבה אור יום נכנס לחדר, הצבעים של הרצפות והקירות, ואפילו הצורה והמרקם של הרהיטים והאביזרים פועלים יחד כדי להשפיע על האופן שבו אנו מרגישים וכיצד אנו מבצעים, הן במודע והן בתת מודע .

ולכן, בעידן שבו אנחנו בוחנים מחדש את המערכת החינוכית; את שיטות הוראה והלמידה ושיטות ההערכה, אנחנו גם מטים עין ובצדק, לסביבות הפיזיות שבהם מתרחשת הלמידה. וכמובן שהמחקרים לא איחרו לבוא. היום אנו יודעים שמרחבים חדשניים, אשר מותאמים לצרכי הלומדים משפרים לא רק את האקלים וה-engagement אלא גם את הישגי הלימוד.

אי לכך בתי ספר רבים החלו בניסויים של עיצוב מרחבים חדשניים בתוך המבנים שלהם וזה עוד לפני שיצא המיזם שאליה מתייחס השר בנט, מיזם M21 שעוסק באפיון ובעיצוב מרחבי למידה חדשניים. וזה מבורך. באמת.

אבל אני רוצה להעלות סוגיה. חדר המורים.

להמשיך לקרוא

Moodle Vs Edx טבלת השוואה

רשומה רגילה

כבר 15 שנים ש- Moodle הוא המלך הבלתי מעורער של הלמידה המקוונת בישראל, וכידוע לכולנו פלטפורמת edX נכנסה לפני מעט יותר משנה לחיינו כרוח סערה.

יוצא לי לנהל הרבה שיחות על ההבדלים בין 2 הפלטפורמות.. הרי זה LMS וזה LMS ,זה קוד פתוח וזה קוד פתוח.. ואכן ישנם מרכיבים שבהם הם מאד דומים, אבל… במהות הם גם מאד שונים.

לי זה נורא פשוט, ה-Moodle נוצרה כדי לקדם למידה שיתופית, קונסטרוקטיביסטית וקונסטרוקציוניסטית, ה- Edx פותח כדי לזמן הזדמנויות ללמידה עצמית לכל אדם בכל מקום. מטרות שונות לגמרי שהשפיעו על עיצוב הפלטפורמות וכיוצא מזה על האופי שלהם. הרי לא אני זו שאמרתי “We shape our tools and thereafter our tools shape us”' אנחנו מעצבים את הכלים שלנו ולאחר מכן הם מעצבים אותנו (מרשל מקלוהן כבר לפני 50 שנה). 2 הפלטפורמות עוצבו כדי לקדם מטרות שונות ואי לכך מתאימים ללמידה מקוונת מסוגים שונים; Moodle  כמערכת ניהול למידה אירגונית ו-edX כפלטפורמה ל-MOOC

לקראת הכנס שאנחנו מקיימים במכון מופת בשבוע הבא "האודיסאה של ה-Moodle, מסע של 15 שנה" ערכתי טבלת השוואה. מקווה שהיא מדויקת ושגם לכם זה יעשה סדר 🙂

 

MOODLE

edX

שנת הקמה 2002 edX 2012; Open-edX 2014
רישיון קוד פתוח קוד פתוח
חזון לספק תשתית ללמידה שיתופית, קונסטרוקטיביסטית וקונסטרוקציוניסטית למערכת ההשכלה גבוהה הנגשת השכלה גבוהה לכל אדם בכל מקום
מוטו חינוכי למידה באמצעות עשייה כל אחד יכול לרכוש השכלה גבוהה
פדגוגיה למידה שיתופית, קונסטרוקטיביסטית וקונסטרוקציוניסטית

למידה עצמית, היברידית, כיתה הפוכה (flipped classroom), קידום ההוראה והלמידה באמצעות ניתוח נתונים מאסיבי

 

ניהול למידה

כל מרצה יכול לבנות את תהליך הלמידה וניהול הידע בהתאם לצורך הייחודי שלו ובהתאמה מלאה לקהל היעד שהוא פונה אליו. יש פורמטים שונים של מבנה קורס וכן מגוון עשיר של כלי למידה שניתנים לשילוב בתהליך הקורס

קורסי edX מורכבים מיחידות לימוד שבועיות. כל רצף למידה מורכב מקטעי וידאו קצרים ומתרגילי למידה שבהם התלמידים יכולים לתרגל באופן מידי את המושגים המופיעים בסרטונים. הקורסים כוללים לעתים קרובות פורום שבו התלמידים יכולים לשתף ולהעלות שאלות והערות זה לזה ולעוזרי ההוראה
כלים

המערכת כוללת מגוון כלים ופעילויות: משימות, דיונים, שאלונים, פורומים, מילונים, חידונים, מבחנים מסוגים שונים, מטלות, צ'טים, משחקים, יומנים, בלוגים ועוד כלים רבים ומגוונים. לדוגמה:

  • אגרון מונחים – מאפשר ללומדים ליצור ולתחזק רשימה של הגדרות, בדומה למילון
  • פורום – קיימים כמה סוגי פורומים, הנותנים מענה לצרכים פדגוגיים שונים
  • בלוג – כתיבה אישית, כתיבה שיתופית, פרסום, שיתוף, הערכה
  • ויקי – מאפשר למשתתפים לעבוד יחדיו על עמודי רשת כדי להוסיף לתוכן שלהם, להרחיבו ולשנותו
  • בוחן – מאפשר תכנון ועריכת בחנים המורכבים משאלות אמריקאיות ומשאלות הדורשות תשובות קצרות
  • שיעור – למידה אישית בקצב אישי
  • מטלה – יש כמה סוגי מטלות המאפשרים ללומד להגיש עבודה בקובץ או בקבצים אחדים

* כלי הערכת עמיתים

  • וידאו אינטראקטיבי, הרצאות עם כתוביות
  • חומרי לימוד – ספרים, הערות, גיליונות לרמות, וכו'
  • מבחן מקוון עם סוגים שונים של שאלות
  • מעבדה וירטואלית עם ממשק אינטראקטיבי עבור המשתמש, כדי לאפשר פעילות סימולציה
  • לוח שנה מבוסס לוח זמנים
  • תמיכה רב-לשונית
  • פורום דיונים
  • ויקי – מאפשר ללומדים לערוך שינויים ולהפיק מסמך שיתופי
  • דוחות התקדמות וסוגים נוספים של ניתוח למידה
  • סוגים שונים של כלי הערכה למשימות שהוגשו
הרחבות ואינטגרציה LTI, אינטגרציה עם מערכות נוספות כמו Google Apps, 365 Xblocks, LTI אינטגרציה עם מערכות נוספות כמו Google Apps, 365
engagement מטרת ה-Moodle היא לעורר engagement. כלי למידה שמזמנים למידה שיתופית פעילה edX שואף לקדם לומד עצמאי האחראי ללמידה שלו
ייעוד והתאמה ללמידה מרחוק ה-Moodle מתאים לניהול למידה פנים-ארגונית. מערכת ניהול הלמידה שלו וההסתנכרנות שלו עם מערכות ניהול הופך אותו לכלי העיקרי בעולם לניהול למידה מקוונת באקדמיה, במוסדות חינוך, ובמקרים מסוימים ועם התאמות ייעודיות – בארגונים עסקיים. אמנם נעשו ניסיונות להשתמש ב-Moodle לנהל MOOC, אך אין ספק שה-edX, עם הכלים שפותחו לשם כך, מתאים הרבה יותר edX נבנה כדי לקדם למידה ב-MOOCs. מערכת התזכורים, הקורסים המובנים, כלי הווידאו – כולם פותחו במטרה לאפשר עד כמה שניתן למידה עצמית מרחוק. המערכת אינה מתאימה לניהול למידה ארגונית, וזה אינו ייעודה. Open edX (גרסת הקוד פתוח) הביא לעולם האפשרות להקים פלטפורמה מקומית לנהל MOOCs, בלא צורך לעמוד בקריטריונים של הפלטפורמות העולמיות כגון Courera ו-edX. ואכן אנו   רואיםinstances  של Open edX במדינות שונות בעולם – ממדינות ערב ועד אירופה
כוונות עתידיות Moodle מכוון לשיפור עתידי של ממשק המשתמש ולפיתוח של Learning Analytics חכם, ה"לומדים" מפעילויות הסטודנטים ומגישים על סמך תובנות עתידיות. מתכוונן אל עבר הלמידה הקונסטרוקטיביסטית ומקדם כלים ללמידה שיתופית פעילה

כמה מילים על Equity – ולמה זה צריך לשבת בלב כל יוזמה חינוכית?

רשומה רגילה

הפעם הראשונה שנתקלתי במושג Equity היה בכנס בנושא מרחבי למידה חדשניים שהשתתפתי בה בפראג לפני כמעט שנה. אחד הדוברים הציג קריטריונים לבנייה של מרחב למידה חדשנית, המאפשרת ומזמנת למידה בעידן שכבר לא רלוונטי להכניס 40 תלמידים בחדר עם שורות של שולחנות וכסאות שפונים אל המורה.

הוא הציג קריטריונים שונים, התאמה לפדגוגיה הרצויה, נוחות, אסתטיקה, גמישות, רהיטים וטכנולוגיה שמזמנים פרואקטיביות בלמידה ועוד. ואז עלה המושג Equity.

זה היה עבורי רגע של תובנה עמוקה. הסתדרו לי מחשבות שהיו לי שנים ושלא ידעתי להגדיר אותם במילים. הרגשתי כמו ארכימדס שקפץ מהאמבטיה וצעק "אאורקה"! מצאתי!!

כי כל הזמן חילחל בי המחשבה שיש לנו בעיה עם כל הנושא הזה של מרחבי הלמידה החדשניים. כבר ביקרתי בכמה וכמה מרחבים ברחבי הארץ וראיתי דפוס. והציק לי המחשבה שלא לזה התכוונו כשדיברנו על הצורך לשנות את המרחב הפיזי שבו שוהה הלומד במאה ה-21. ו..אוי לנו אם יצוצו מרחבים זהים ברחבי הארץ. ואני מתכוונת למרחבים המרשימים האלה, שכולנו ראינו, עם הכיסאות הניידים המודרנים בצבעים הזוהרים, והשולחנות עם הגלגלים והלוחות המחיקים.

לא יתכן שיש דגם אחד למרחב למידה שמקדמת את לומדינו ושאותו נשכפל שוב ושוב. כי הרי מה שמתאים למכללת אוהלו בצפון עם החזון והמטרות שלה לא יכול להיות מתאים לכיתת תלמידים בסיכון בבאר שבע או לכיתת תלמידים מחוננים בראשון לציון. ואיך בתוך המרחבים הללו גם ניקח בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל לומד?

רק מה? לא ידעתי לומר את זה במילים. ואז שמעתי את המושג Equity.

להמשיך לקרוא

"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו": 7 כללים לעיצוב מרחב למידה חדשנית

גלריה

בזמן מלחמת העולם השניה בין כל שאר המבנים שהופצצו הופצץ גם בית הנבחרים בלונדון. לאחר המלחמה, בעת שיקום העיר, התעקש ראש הממשלה דאז צ'רצ'יל לשמר את המבנה המלבני השנוי במחלוקת של הבניין ולא לעבור לעיצוב חדש של חצי עגול או פרסה שהיה מועדף על ידי כמה מהמחוקקים. הוא עמד על כך שהמבנה הישן היה אחראי על המערכת הדו-מפלגתית שהיא נשמת אפה של הדמוקרטיה של הפרלמנט הבריטי. יש עוד כמה נקודות מעניינות בנוגע לבניין הפרלמנט הבריטי:
חברי הפרלמנט יכולים להעביר את נאמנותם מן הממשלה לאופוזיציה, או להיפך, רק על ידי חציית הרצפה לעיני כל. כמו כן, במהלך הדיונים, חברים מהמפלגות המנוגדות אינם אמורים לעבור מעל הקווים האדומים על השטיח, שהם במרחק 2 חרבות זה מזה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בפוסט הקודם כתבתי על הפדגוגיה של עיצוב מחדש של החללים הקיימים במוסדות החינוך שלנו במטרה להפוך את הדרך שבה התלמידים מתקשרים ולומדים לרלוונטית ויעילה.

בתאריך 13.12 הצגתי בכנס במכון מופ"ת את עקרונות העיצוב שיש לקחת בחשבון כשמקימים מרחב למידה חדש. הכנס התקיים במסגרת "Avanti" – קהילת היזמות והחדשנות של מכון מופ"ת, ואני מזמינה אתכם בחום להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק

להמשיך לקרוא

Innovative Future Learning Spaces – הרבה יותר פשוט ממה שנדמה

רשומה רגילה

זה לא חידוש שהעולם השתנה. יש הטוענים שאנחנו בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית. (תחקרו את הנושא, זה מגניב!)

mjolner_industrial_revolution_timeline

אנו חיים בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית שזוהי תופעה שמשפיע לא רק על צורת התקשורת והזמינות האנושית הבלתי מוגבלת שלנו למידע אלא גם על התרבות כולו. העובד המודרני יוזם, עובד בצוות, מקושר 24/7, מתייעץ ופותר בעיות עם עמיתים ברחבי העולם, וכדי להישאר רלוונטי ובעל ערך בתחומו עליו להיות Life Long Learner  – לכוון את עצמו להמשיך ללמוד ולהתמקצע כל חייו.

אז איך אנחנו מכינים את הסטודנטים שלנו לדרישות הקיומיות האלה שיפגשו אותם יום למחרת התואר?

לפני שבועיים נסעתי כנציגת מכון מופת לכנס בינלאומי בפראג שדן בנושא סביבות למידה עתידניות חדשניות, עם דגש על המרחבים הפיזיים שבהם מתנהלת הלמידה. השתתפו בו נציגים מאוניברסיטאות כמו אוקספורד, הארווארד ועוד רבים מרחבי אירופה, ארה"ב ואוסטרליה.

מתברר שהעולם האקדמי בעולם מתרכז לא רק בשילוב טכנולוגיה בחינוך אלא עסוק לא פחות בארגון המבנה הפיזי של מרחבי הלמידה בקמפוסים עצמם.

זה דווקא קצת מצחיק לציין שהאולם המפואר שבו התנהל הכנס היה אומנם מהרהיב ביופיו אבל לא עמד בשום צורה בקריטריונים של מרחב למידה שתואם את צרכי הלומד בעידן המודרני.

כדי להקיף את הנושא הזה המעסיק היום כאמור את העולם כולו אכתוב סדרת מאמרונים:

להמשיך לקרוא