תחום ההתמחות שלי והאהבה הגדולה שלי מזה שנים הינה השבחת הלמידה בפרט, והעשייה החינוכית בכלל בעזרת טכנולוגיה. אני מעורבת בפרויקטים של ניהול תוכן בעזרת פלטפורמת וורדפרס, פיתוח של פלטפורמה המסייעת ללמידה לאורך החיים, והרבה שנים שמתי פוקוס על שילוב כלי ווב 2.0 בתהליכי הוראה ולמידה. אבל בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי קצת זונחת את שילוב הטכנולוגיה בתהליך הלמידה בבית הספר היסודי. אני מגיעה לבתי ספר ולמרכזי פסגה ומנהלת השתלמויות של 30 שעות על דגמי הוראה ולמידה מרתקים כמו PBL או SOLE ומסתבר שמפגש אחרי מפגש אין סיבה לפתוח את המחשב מלבד לצורך תכנון ותיעוד.
למה? כי עם השנים למדתי שבית ספר היסודי הוא מקום נפלא לעודד יצירתיות, חשיבה, משמעות בלמידה ולעורר זיק בעיניים של התלמיד.. וכל זה לאו דווקא קשור לטכנולוגיה, אלא אדרבא, לפעמים הטכנולוגיה אפילו מפריעה.
אז אני רוצה לעשות צדק עם עצמי ועם התחום שאני מייצגת וקצת לדבר על הטכנולוגיה בתהליך הלמידה בבית הספר היסודי.
מתי כן נכון להשתמש בטכנולוגיה בתהליכי למידה כמו PBL או SOLE?
1. חיפוש מידע
אין תחילף לחיפוש מידע ברשת האינטרנט וכל מילה מיותרת.
אני נהנית לעקוב אחרי התלמידים בזמן הלמידה והופתעתי לגלות שהם לא נולדו עם ידע אינטואיטיבי בחיפוש נבון! ילדי כיתה ד' ומעלה אכן יודעים לחפש מידע בגוגל אבל לא ממש יודעים איך להעריך את המידע שהם מוצאים. ילדי כיתות ב' משום מה מחפשים ביוטיוב!
כך שבהחלט יש חשיבות רבה בחשיפה של אסטרטגיות חיפוש והערכת מידע לתלמידי בית הספר היסודי.
הבלוג של רותי סלומון 