האדם המחפש משמעות – לעורר השראה ולהצליח

לפני שבועיים המליץ לי אילן בן שמעון (מנהל מרכז התקשורת במכון מופת) לצפות בסרטון Ted מרתק. בסרטון שהוקלט בשנת 2009 שואל  Simon Sinek איך זה שחברת אפל הצליחה איפה שכל כך הרבה אחרים נכשלו? מה יש לחברות מסוימות שגורמות להן להצליח כשאחרות לא?… איך זה שמרטין לותר קינג, שלא היה היחיד עם חלום וחזון גדול, דווקא הוא הצליח להעביר את המסר… ומה היה לאחים רייט שלא היו הראשונים שחלמו על מכשיר שיגרום לאנשים לעוף באוויר, אבל הם הצליחו…

אז מה יש לכל אלה?

לסימון סינק יש מודל פשוט אך עוצמתי המסביר מנהיגות מעוררת השראה בעזרת מעגל זהב . ​ לטענתו כל ארגון יודע מה הוא עושה, חלקם יודעים איך עושים זאת – הצעת ערך ייחודית, מעטים יודעים למה הם עושים זאת. למה אני עושה את מה שאני עושה? מה התכלית? מה הסיבה? במה אני מאמין? מדוע הארגון קיים? מדוע אני יוצא בבוקר מהמיטה? ומדוע למישהו צריך להיות אכפת?!

בהרצאתו מסביר סינק שההבדל הוא בסדר של הדברים: באופן רגיל אנחנו מתחילים מהאיך- אני יוצר מחשבים טובים, עוברים אל המה  – בעזרת טכנולוגיות משובחות, ולבסוף ללמה – לכן כדאי לך לקנות…  כשאנו לעומת זאת מתחילים מהלמה ורק אז עוברים למה ולאיך מתחולל לדבריו תהליך קסום, תהליך שהוא מכנה "מעגל הזהב", הוא טוען שהאנשים (וביניהם גם אנחנו) אינם קונים את "מה שאנחנו עושים" אלא את "למה אנחנו עושים את זה", את המוטיבציה העמוקה שמניעה אותנו לעשות את הדברים. לטענתו המחנה המשותף בין כל הגופים ומנהיגים מעוררי ההשראה שהצליחו לקדם את חזונם היה שהם עבדו מהפנים אל החוץ.

לפני יומיים הוזמנתי להעביר השתלמות בשלומי למובילי תקשוב של מחוז ירושלים בנושא בניית חזון, ניהול זמן ומדדי הצלחה וחשבתי על ההרצאה הזאת.

מובילי תקשוב הם אוכלוסייה נורא נורא נורא עסוקה. כל אחד פועל במספר רב של בתי ספר, ממלא טפסים, סטטוסים, משתתף ומארח ביקורי פיקוח, הדרכות, השתלמויות, התמקצעות, ישיבות מדריכים, ישיבות עם מורים, כניסה לכיתות … המון המון המון מטלות. ביקשתי מהם לשבת בקבוצות ולפרט את כל המטלות שלהם על דף. וכשהם עשו זאת ותיעדו את כל מה שיש להם לעשות במסגרת תפקידם היה ניכר על פניהם  טרוניה על מטלות  שבעיניהם טרחניות ומטרידות – אך התפקיד מחייב..

אחרי שעברנו על הרשימות (העמוסות של כולם) ראינו את הסרטון של סימון ודיברנו על מעגל הזהב. ביקשתי מהקבוצות להתיישב שוב ולארגן את מטלות תפקידיהם, אך הפעם בעזרת הסקיצה של מעגל הזהב:

שאלתי אותם "למה"? למה בחרתם בתפקיד הזה? מה מניע אתכם לקום בבוקר? מה אתם חולמים להשיג שבגללו בחרתם לעסוק דווקא בתחום התקשוב?

זה לא היה קל.  ישבו בקבוצות ואפילו היו כמה ויכוחים מעניינים, אבל בסופו של דבר כל קבוצה התחילה לגבש את ה"למה" שלו.
"אני חולם להשפיע על שינוי דרכי ההוראה של המורים בעזרת התקשוב"
"אני רוצה לסייע לגשר על הפער בין העולם שבו הילד חי בו מחוץ לבית ספר לעולמו בתוך בית הספר ולהפוך את בית הספר למקום רלוונטי עבורו"
"אני רוצה בעזרת הטכנולוגיה לתת פה (יכולת ביטוי) לכל אדם שבלעדי הטכנולוגיה זה לא היה מתאפשר".

את ה"למה" הזה רשמו בעיגול המרכזי

לאחר מכן, בעיגול מסביב, רשמו "מה" הם עושים כדי להגשים את החזון: הכשרת מורים, למידה עצמית, למידה צוותית , הכשרת תלמידים, שיתוף פעולה עם הפיקוח ועם מדריכים אחרים, קידום דגמי הוראה ולמידה חדשניים.

ובעיגול האחרון ביקשתי מהם לרשום "איך" בדיוק הם מיישמים את זה. מה מכיל התפקיד שלהם?…  השתלמויות מורים, בדיקת ממדי הערכה אודות ההתקדמות של בית הספר, למידה של כלים חדשים, מענה למיילים כדי לסייע למורים שיש להם שאלות, פניות למנהלים, ישיבות סטטוסים, השתתפות בישיבות מובילי תקשוב כדי לשתף וללמוד רעיונות חדשים, קידום העשייה הבית ספרית על ידי אירוח של  הפיקוח של התקשוב, פניות לכל הגורמים האפשריים כדי לוודא שבית הספר יקבל את כל החומרה הנדרשת, שאין בעיות טכניות אשר ימנעו מבית הספר למצות הפוטנציאל, ועוד ועוד ועוד..

והסתבר לכולנו, שברגע שיש את הלמה, כל העשייה מקבלת משמעות. גם הדברים שהיו נראים לנו מייגעים, טרחניים ומעייפים מקבלים פתאום חיים מחודשים.

מי שסיכם כל כך יפה היה אחד המובילים מירושלים. "כעת אני מבין למה אני עושה את כל מה שאני עושה וזה משנה לי את הכל ההתייחסות למטלות שאני מבצע."

וזה לא רק למובילי תקשוב, גם מורים: אם אני נרשמת להשתלמות כדי למלא שעות , או כי זה ביום שמסתדר לי  ההשתלמות לא תיתן לי כלום ואין בו משמעות עבורי וארגיש בלתי מסופקת ועייפה. אך, אם אני אבחן בתוך עצמי, במה אני מאמין? מה אני רוצה לקדם? מה החלום שלי?  ואבחר בהשתלמות שיסייע לי להגשים את החלום … אז – יקרו דברים נפלאים.

ו… אם אתם רוצים לדעת מה הלמה שלי בתחום התקשוב במערכת החינוך? מה מניע אותי לקום בבוקר?

אז ככה, אם בעזרת העשייה שלי יהיו כמה תלמידים שיגיעו לבית הספר בחלק מימי השבוע עם ניצוץ בעיניים כי ביום הזה המורה מאתגרת אותם, ומאפשרת להם למצות את הפוטנציאל, והם ילמדו בכיף ובהנאה – ויהיה לה טוב במקום הזה שאנחנו קוראים לו בית ספר – אז.. אני אהיה מאושרת.

זה הסיבה שאני לומדת, וחוקרת דגמי הוראה שונים, שאני מעבירה השתלמויות, לומדת ממורים מה עובד ולא עובד, מבקרת את עצמי בלי סוף… וזה גם הסיבה שאני שמחה להעלות משתמשים למוודל (מעייף ומשעמם), לכתוב תדריכים (לא שיא המרגש), לענות למיילים (בדרך כלל באיחור.. באמת סליחה), לכתוב בלוג (דווקא כיף נורא), לקרוא מאמרים, לבדוק נתוני פעילות – כמה נכנסו, מתי ולמה – ואני אפילו שמחה להיכשל פה ושם כי מהכישלון אני רק לומדת..

לקח לי הרבה זמן להבין מה ה"למה" שלי אבל ברגע שהבנתי  – כל העשייה, המייגעת ביותר, קיבלה משמעות.

אני ממליצה לכם בחום לצייר לעצמכם  את מעגל הזהב – לחשוב טוב טוב למה אתם קמים בבוקר ומה מניע אתכם, ואז תבינו למה אתם עושים את כל מה שאתם עושים, ותעשו את הכל עם חשק ובכיף (או אולי תעשו כמה שינויים) …

מאחלת לכולנו למצוא משמעות בחיינו ולהיות מנהיגים מעוררי השראה – כל אחד בתחומו. אמן!