מילים מילים…

לפני יומיים קראתי פוסט של ג'יי הורוביץ בו הוא מצטט מאמרון של רוג'ר שאנק. קראתי, חייכתי והייתי עצובה…

אתחיל עם ציטוט מהבלוג של ג'יי:

"רוג'ר שאנק הוא בעל קבלות רבות בתחום הבינה המלאכותית ותחומים נוספים הקשורים לעולם המחשבים וגם לעולם החינוך. כבר שנים הוא איננו חוסך את שבטו מהמתרחש בבתי הספר או בעולם החינוך באופן כללי. תמיד תענוג לקרוא את שאנק.
במאמרון הנל' רוג'ר מנסה לתרגם לשפה פשוטה ומובנת את המונחים החדשים בתחום החינוך שאליהם הוא נחשף בכנס חינוכי בו השתתף, בעוקצנות רבה שאנק מסביר מה מסתתר מאחורי כמה מהמונחים האלה…"

אז גם אני קראתי את המאמרון של שאנק וכמו ג'יי לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, החלטתי לטובת העם והאומה לתרגם אותו (במילים שלי ולא באופן מדויק) ולשמוע מה לכם יש לומר..

מציינת מראש שלא הכל רלוונטי לנו (יש כאן קצת אמריקה), ולא עם הכל אני מסכימה.. אך בהחלט מסכימה עם רוח הדברים 🙂

ולהלן הפוסט המדובר:

"השבוע חזרתי מעוד כנס בנושא טכנולוגיה וחינוך. ושוב המשתתפים השמיעו כל כך הרבה buzzwords בהתייחסותם לפתרונות למידה החדשים שאני מתחיל לחשוב שמטורפים השתלטו על השדה.

הנה כמה מהמועדפים עלי עם כמה הערות:

• Massification (המוניות: מוכר לנו מעולם ה-Moocs)
  המשמעות היא שאיננו מרוצים מההעובדה שיש לנו יכולת לדחוס רק 1,000 אנשים לאולם הרצאות על מנת שישמעו הרצאה משעממת, עכשיו אנחנו רוצים מיליון! ובכיתה וירטואלית! וואו! שיפור גדול! תחשבו על הכסף שאנחנו יכולים לחסוך/להרוויח!

• כיתות הפוכה:
  מכיוון שכיתות הן רעיון כל כך טוב, אנו צריכים ליצור אותן בדרך חדשה המאפשרת ללומדים להשתעמם מההרצאה במועד אחר ולאחר מכן לנהל דיון על הרצאה שלא עניינה איתם (ושמן הסתם הם גם לא צפו בה)

• הבניית ידע חברתי
  כנראה שאנחנו לא יכולים לרכוש ידע מבלי לדון בעניין במדיה החברתית. באופן הזה נדע מה כולם חושבים על הנושא וכך נבנה את הידע שלנו. זו אולי הסיבה שאנשים נוטים לפרסם תמונות של מה שאכלו לארוחת צהריים, כדי להיות בטוחים שהידע שלהם על מה שאכלו היה נכון וארוחת הצהריים אכן קרתה בפועל.

• הערכה דיגיטלית
  זה חשוב מאד כיוון שאם לא נעריך את כולם, כיצד נדע שהם יודעים את כל מה שאמרנו להם לדעת? (הרי לא באמת אכפת לנו מה הם יעשו עם כל הידע הזה.) אנחנו חייבים להפוך את כל חומרי הלמידה למבדקים בצורה היעילה ביותר על מנת שהלומדים יוכלו לעבור אותם ומיד לאחר מכן לשכוח את כל מה שהיה במבדק, תוך ידיעה שלעולם לא יצטרכו את הידע הזה שוב. והכי טוב!! לעשות את זה באינטרנט. לא ברור למה. אבל אני יודע שאנחנו צריכים להעריך כל דבר כל הזמן ולעשות את זה מהר.

• תמריצי ללמידה
  מה שאני מבין זה שאם אתה הופך חומר ממש ממש משעמם לאנימציה זה הופך אותו לפחות משעמם. אני גם מבין שאם משלמים ללומדים כדי לקבל ציונים טובים הם ילמדו יותר.

• Learning Analytics
  זה אומר שאנחנו יכולים לדעת איך למדת, מה למדת, ומתי למדת את זה. אני עדיין מנסה להבין מתי נודע לי שלמידה הפכה לשדה מטומטם. ניתחתי את זה, אבל אין לי מספיק נתונים.

• Blended Learning
  זה אומר שנמשיך לעשות את השטויות שעשינו תמיד, אבל חלק מהן תהיינה מקוונות.

• Nano Learning
  משמעות הדבר היא שאף אחד לא רוצה יותר ללמוד קורסים, וזה דבר טוב, כי קורסים הם בדרך כלל די מייגעים, במיוחד כאשר הם מלאים ב "תוכן". אז, עכשיו אנשים רוצים ללמוד בביסים קטנים (nano). בפעם הבאה שאני אפגוש רופא אוודא שהוא למד רפואה על ידי Nano learning, ודאי יהיה מעניין..

• תוכן
  זה החומר שאותו אנו צריכים לשים בקורסים המקוונים. זה אותו החומר שהיה לנו בקורסים לפני שהיה אינטרנט. בדרך כלל מדובר בכמויות אדירות של טקסט. לי אישית אין הסבר מדוע קריאה של טקסט במחשב עדיפה על קריאה בספר, אבל אני בטוח שהתוכן הוא המלך, וחייב להיות הרבה ממנו. בלי קשר אפשר להמשיך להתעלם ממנו כמו שתמיד עשינו. הרעיון הפרוע שהמחשב מאפשר לנו לעשות דברים ולא רק לקרוא דברים כנראה עדיין לא עלתה על הדעת.

• סגנונות למידה
  כל אדם לומד באופן שונה, או לפחות כך אני שומע. זה כנראה אומר שיש כמה אנשים שלא יצליחו ללמוד על ידי כך שהם ינסו לבצע משהו, יבדקו מה עשו נכון ומה לא ואז אולי יבקשו ויקבלו עזרה מאחרים וינסו שוב.  אני תוהה מי הם האנשים האלה.

• למידה שיתופית
  זה כאשר אנשים לומדים ביחד במקום ללמוד בעולם שבו רק הם קיימים. בעולם שאני מכיר שבו אנשים אחרים קיימים, כל הלמידה האמיתית היא שיתוף פעולה, כך שזה לא צריך להיות ראוי לאזכור. נניח אפילו אם הצלחת להבין משהו בכוחות עצמך, מן הסתם תיגש לספר למישהו, והם יגיבו, ובעקבות כך תשנה במעט את נקודת המבט שלך. אבל האמת… "למידה שיתופית" היא ביטוי יפה.

למידה לא השתנתה. כולנו (כוללים היונקים האחרים) לומדים באותה הדרך, על ידי התנסות, וגם על ידי הוראה אחד-על-אחד מהורה או מורה כאשר אנו נזקקים לכך. הלמידה תמיד הייתה ככה, ותמיד תהיה כזה. מה שצריך להתשנות זה בית ספר, לא הלמידה. הפיתוחים הטכנולוגיים-חינוכיים החדשים צריכים לסייע לשנות את הלמידה המבוססת בית ספר ולסייע לקדם את צורת הלמידה האנושית הנצחית. חשבתי שכל האנשים שעוסקים בחינוך (וטכנולוגיה) יודעים טוב יותר מאשר להעתיק את מבנה בית ספר ולאחר מכן לחשוב שהם משפרים משהו בזה שהם מוסיפים לכך טכנולוגיה וכמהbuzzwords  חמודות. טעיתי.

אה, אני שכחתי לציין badges (תגים). אנחנו לא צריכים שום תגים מעצבנים…"

סוף

והנה קישור לפוסט המלא של שאנק (באנגלית)

כמו שכתבתי בתחילת הפוסט. עצוב, משעשע, לא הכל רלוונטי.. אבל רוח הדברים בהחלט כן.. ו.. אכן כואב.. 😦