המורה מחפש משמעות

רשומה רגילה

לפני שבועיים מצאתי את עצמי בכנס של 3 ימים אינטנסיביים של העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי. ממש לא שדה שאני רגילה לטייל בו אבל מה שמשך אותי היה הפרסום:

"ננסה לברר עם עצמנו את המשמעויות וההשפעות השונות שיש לקדמה הטכנולוגית מרחיבת הגבולות על סוגי הקשר והתקשורת החדשים, שמאפיינים את העידן בו אנחנו חיים. בין השאר נחקור את הקשרים בין הסמוי לגלוי, בין ה"קבוצתיות" הטכנולוגית לזו המסורתית. אולי אפילו נצליח לגלות מה בעצם מחזיק אותנו שם… משתתפי הכנס ייקחו חלק בכל סוגי הקבוצות: הקבוצה הקטנה, קבוצת הבוקר והקבוצה הגדולה. ההתנסות במגוון הקבוצות מהווה הזדמנות לחוויית למידה קבוצתית מזוויות מגוונות"

 אני חייבת לומר שנסעתי עם לב דופק, מלאת חרדה וחשש. לא היה לי מושג מהי "קבוצה קטנה", "קבוצה גדולה", "קבוצת בוקר".. חששתי מכמות האנשים שעוסקים בנפש – פסיכולוגים, פסיכוטרפיסטים ומנחי קבוצות שיהיו שם..  אבל דווקא בגלל שהרגשתי כל כך מפוחדת אחרי שנים שאני מרגישה כמו דג ששוחה במים נעימים ומוכרים החלטתי לנסות.

goldfish jumping out of the water

 דבר ראשון ומפתיע, כמעט ולא דיברו על הטכנולוגיה החדשה! ולכן לא חזרתי אליכם עם תובנות על איך הטכנולוגיה מעצבת את חיינו ואת ההתקשרות בינינו – אלא מה? היה שם משהו הרבה הרבה יותר חזק.

 אני רוצה לדבר איתכם על "הקבוצה הקטנה"

 איך שהגעתי לבית הארחה בפקיעין הנחתי את הדברים ונשלחתי לחדר שבו התנהל הקבוצה הקטנה שיהיה ביתי במשך 9 מפגשים במהלך 3 הימים. נכנסתי ונחרדתי. הובכתי קשות. לא ידעתי לעכל את את מה שראיתי. ישבו במעגל כ-10 בני אדם, שניים מהם בתפקיד מנחה, והשאר מנחים בפועל אבל במקרה הזה שותפים. וההלם שלי נבע מהשקט במעגל. שקט. שקט!!

Psychotherapie - Die Selbsthilfegruppe blau schwarz

לא מדברים!!!! אלא אם מרגישים בטוחים ויש מה לומר… ואכן לאט לאט התחילו לדבר.. וכשמישהו מדבר מקשיבים, כלומר כל כולי מקשיבה, שומעת ומתחברת למה שהוא אומר. ומתוך ההקשבה הזאת עולות תובנות. עליו וגם עלי. אסוציאציות שאני לוקחת אותם אל עצמי. ואני חושבת עליהם. וכשאני מדברת, מקשיבים לי, ולא רק למה שאני אומרת אלא גם למה שאני לא אומרת, וזה נותן לי כוח לבדוק עם עצמי תפיסות ותיקות מעופשות שאני הולכת איתם שנים כחלק מהזהות שלי, ואני יכולה לאוורר אותם לבחון אותם מזוויות שונות ולראות צד אחר, ולגדול ולצמוח מזה.

היו לנו כאמור 9 פגישות כאלה. זה היה מדהים. יצאתי משם אחרת. חזקה יותר, מפוקסת יותר, ענווה יותר.

 ובחזרה לחיי כמנחת מורים

בהשתלמות שקיימתי יומיים לאחר מכן בבית ספר אחדות באשדוד בנושא פיתוח תהליכי למידה מבוססי פרויקטים.. מצאתי את עצמי בפעם הראשונה מקשיבה, לא שומעת – אלא באמת מקשיבה למורים. ולא רק למה שהם אומרים אלא גם למאוויי ליבם, לתשוקות שלהם. למה הם רוצים להיות כשהיו "גדולים". מה החלום האישי שלהם ואיך זה מתחבר לחלום החינוכי שלהם. ואיך בהשתלמות הקטנה הזאת נוכל להעניק להם את העוצמה לממש את עצמם. זה היה מפגש מהמם שהותיר אותנו בהרגשה שיצאנו אל מסע מרתק ושאנו עומדים ליצור עשייה מרגשת, לא רק עבור התלמידים שלנו, אלא גם עבור עצמינו.

למידה משמעותית

הרבה זמן מחלחל בליבי ובתודעתי את ההרגשה שמרוב רצון לתת משמעות לתלמידים, שכחנו שהמורים זקוקים גם הם למשמעות והעצמה. לא רק בתחום המקצועי  (את זה יש להם בלי סוף) אלא בתחום הרגשי והאישי. אני רוצה להצביע על הצורך הנואש שהמורים מביעים שיקשיבו להם, שיתנו להם במה, שיחזקו אותם.. זה עולה שוב ושוב בהשתלמויות שאני מקיימת…

ומההתנסות המפליאה שלי בפקיעין ובטעימה שלי מהעולם ההנחייה הקבוצתית הבנתי שישנם כלים שנוכל להעניק למורים שיאפשר להם להיות מחוברים אל עצמם, לתכונות שלהם, לתשוקות שלהם, למה שנותן להם משמעות בחיים – וכל זה כדי שהם ראשית  יתחברו אל עצמם ואל התשוקות האישיות והחינוכיות שלהם – ורק כך, רק כך יהיה להם את הכוח והיכולת להעביר את התשוקה הזאת הלאה לתלמידים.

 הנחיית קבוצתית

נכנסתי לויקיפדיה לנסות להבין מה זה הדבר הזה ההנחייה הקבוצתית ולמדתי שישנם קבוצות מסוגים שונים

 קבוצות למידה ושיפור מיומנויות – בהן נושא העבודה מוגדר, ממוקד ומובנה. מטרת חברי הקבוצה היא רכישת מיומנויות לביצוע מטלה מסוימת כגון: סדנה לניהול יעיל של זמן, סדנה לשיפור תהליך של קבלת החלטות, התנהגות אסרטיבית וכו'.

קבוצות התערבות. הנוצרות בעקבות צורך ומצוקה מסוימים של המערכת הקהילתית ושל הפרט, מטרתן לספק תחושת יחד, שותפות במצוקתו (כגון משפחות שכולות). בקבוצות אלו מתאפשר אוורור של רגשות בזכות הימצאות של כל החברים באותו מצב.

קבוצות מניעה. אלה בשונה מקבוצות התערבות אינן נוצרות עקב צורך או מצוקה מסוימת אלא מתוך רצון לספק תמיכה ולמידה בקבוצה, בה יכול כל חבר ללמוד מיומנויות ולרכוש כלים לתקשורת והסתגלות יעילות יותר.

אבל לא על אלה אני מדברת – אלא על קבוצה לצמיחה אישית. צמיחה אישית היא תהליך בו הפרט "גדל מתוך עצמו" ומרחיב את מודעותו לחלקים נוספים באישיותו, שלא היה מודע להם. בקבוצה מגלה הפרט את הפוטנציאל הטמון בו ומתאמן בשימוש בו. הקבוצה מהווה מיקרוקוסמוס של החיים ומעין בבואה של התנהגות האדם בסביבתו.

images

וקראתי הלאה,  (עדיין ויקיפדיה)

ארווין יאלום, פסיכיאטר ותאורטיקן בתחום הטיפול הקבוצתי, מגדיר בספרו "טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה" גורמים טיפוליים הפועלים בכל תהליך של טיפול קבוצתי: הנה חלק מהם, ואלה הם המיומנויות שיתנסו בהם וירכשו המשתתפים בקבוצה:

  • אוניברסליות – הכרה בכך שהחוויות והרגשות משותפות לכל חברי קבוצה, וכן כי פעמים רבות אלו עניינים אוניברסליים. מסייעת להסרת תחושת הבידוד של חברי הקבוצה, לאימות החוויות שלהם, ולהעלאת ההערכה העצמית.
  • אלטרואיזם – קבוצה היא מקום בו החברים יכולים לעזור אחד לשני, והחוויה של נתינה לאחר יכולה להעלות את ההערכה העצמית, ולעזור בפיתוח דרכי התמודדות אדפטיביות ופיתוח הכישורים הבינאישיים.
  • לכידות – בני אדם הם כמו עדר, עם צורך אינסטינקטיבי להשתייך לקבוצות, והתפתחות אישית יכולה להתרחש רק בהקשר הבין אישי. בקבוצה מלוכדת כל החברים מרגישים תחושת שייכות, קבלה ואימות אישי.
  • גורמים קיומיים – למידה שעל האדם לקחת אחריות על החיים שלו, ואת ההשלכות של ההחלטותיו.
  • קתרזיס – חוויית ההקלה ממצוקה רגשית דרך ביטוי הרגש בצורה חופשיה ונטולת עכבות. כשחברי הקבוצה מספרים את הסיפור שלהם לקהל תומך, הם יכולים לחוש הקלה מתחושות אשמה ובושה כרוניות.
  • למידה בין אישית – ישנה עליה ברמת המודעות העצמית כתוצאה מהאינטראקציה עם חברי הקבוצה, שנותנים משוב על התנהגותו של העמית ועל ההשפעה שלו על אחרים.
  • הבנה עצמית – גורם זה חופף ללמידה בין אישית, אך מתייחס להשגת תובנות עמוקות יותר לגבי מקור בעיותיו של המשתתף, וכן של המניעים הלא מודעים העומדים בבסיס התנהגותו.

growth

אסכם ואומר שהמורה יכול וצריך לעבור תהליך התפתחות אישי במקביל להתמקצעות האקדמית שלו. חשוב שהמורה יפתח את "יכולת הסבלנות, ההכלה, הרגישות, האיפוק, המתינות, הכריזמה ועוד. התפתחות זו, יכולה לבוא דרך עבודה בקבוצות, המשמשת כמיקרוקוסמוס של הקוסמוס, ויכולה להאיר חלקים שונים באישיות המורה"

אני במחשבות עם עצמי על מה שאני הולכת לעשות עם כל זה.. אבל לפני שאסיים את הפוסט אני רוצה להודות למנחת הקבוצות והפסיכותרפיסטית האנושית והמוכשרת שדחפה אותי להתנסות הזאת, הגברת ציפי לידור. וגם לספר לכם שגייסתי אותה אם וכאשר אקדם את המיזם הזה הלאה.

וכמו שאמרתי.. עבורי זוהי תחילת הדרך.. מרגיש לי בליבי שיש כאן משהו. ישנו במערכת שלנו (החינוך) זעקה אילמת של המורים – לחיזוק, להעצמה, להתחברות עם הכמיהות והתשוקות שלהם – ואני מעלה היפותזה שבעזרת הכלים של הנחיית קבוצות אפשר להגשים את משאלתם. יש לי גם מנחה שמוכנה ללכת איתי.. כעת אני צריכה אתכם..

אשמח לנהל שיח עם מי שהנושא מרגיש לו נכון.. 🙂

5 מחשבות על “המורה מחפש משמעות

  1. רותי, ריגשת אותי!
    בכלל, אני מתרגש מאוד מכל מי שמספר שמהמקום הבטוח שלו הוא פתאום מגלה מקומות פחות בטוחים וצולל לשם על מנת לבדוק ולחקור. למה? בדיוק מכיוון שזאת ההתפתחות האמתית, הצמיחה האולטימטיבית או אם תרצי הלמידה המשמעותית. לגלות עולמות אחרים ומסקרנים, ללמוד מהם ולשדך בינם לבין המקצועיות היומיומית שאנחנו שוחים בה, ונראה שגם הפעם את עושה זאת בגדול.
    לפני שלוש שנים עשיתי שני קורסים באימון. האחד האימון הקו-אקטיבי (coaching) והשני קורס מורים מאמנים לליווי מורים חדשים במערכת. בנוסף השתלמתי אצל ד"ר עודד בן מנחם בקורס למנהלי ביניים (רכזים פדגוגיים ורכזי מקצוע) בגישה האימונית. אני חייב לומר שאחרי הקורס הראשון באימון הרגשתי מישהו אחר, מישהו שמקשיב הרבה יותר ושואל את השאלות הנכונות והמסקרנות על מנת להבין טוב יותר את איש השיחה שאיתי (תלמיד או מורה או סתם אשתי). האמת, שגם אשתי הרגישה ומאז היא נוהגת לומר שאני כבר לא הגבר שמהנהן בשיחות ופתאום יש לי גם מה לומר ולעניין.
    לא ברור לי מדוע ממשרד החינוך לא שומעים הרבה יותר על האימון בחינוך, ועל הגישות הניהוליות הרווחות היום במגזר העסקי ובהדרכות העובדים. אני אחדד את דברייך ואומר שכל מורה ואיש חינוך חייב (!!!) לעבור תהליך של התפתחות אישית וטובת כל מה שהזכרת.
    בארגוני המורים פועלים היום לתת למורים את האפשרות הזאת, כדוגמת "מודעות" של הסתדרות המורים, אך לא עושים מספיק על מנת ליידע את המורים בחשיבות התהליך הזה במישור האישי ובמישור המקצועי.
    כמו תמיד: אני אתך!

    Liked by 1 person

  2. נתנ

    שלום רותי
    היה לי מעניין לקרוא. עברתי תהליך דומה. הגעתי מתחום ההוראה (אמנם לא ממש בבית ספר אלא בקורס נתיב של חיל חינוך בצבא) ועברתי לתחום ההנחיה. למדתי קורס של שנתיים של הנחיית קבוצות במכון ציפורי. עכשיו אני חלק מיוזמה של כמה מנחי קבוצות שבונים סדנאות למורים ומדריכים ומביאים את הניחוח של הנחיית קבוצות ברמת ההבנה וברמת הכלים. עבדנו עם מדריכים של תגלית והיה ממש טוב. בקיצור אשמח לדבר אם זה יעניין אותך. אני עושה שיווק עצמי אבל באמת הדברים שכתבת נוגעים במה שאנחנו עושים אז תקבלי את הכנות שלי גם
    נתנאל יחיאלי ny23456@gmail.com

    אהבתי

  3. רועי

    רותי שבוע טוב.
    ראשית עלי להגיד, ניסחת את החוויה שם באופן מדהים.
    כמי שלומד את התחום והשתתף בכנס בעצמו, אכן מדובר בחוויה חזקה. מ 3 ימים כאלה יוצאים עשירים בהבנת התקשורת הבינאישית וחשוב מכך, התקשורת התוך אישית…
    חשבתי להוסיף קצת על מה שכבר ציינת.
    ישנן מספר גישות מרכזיות שעל הבסיס הסכמטי שלהם מתנהלות הקבוצות – מהסוג שהיו בכנס.
    כגון וילפרד ביון, עם גישת הדינמיקה הקבוצתית. S. H. Foulkes עם גישת האנאליזה הקבוצתית. ועוד שמות חשובים כמו ארווין יאלום, מלאני קליין, קורט לוין ועוד…
    מקובל להקביל את ההתפתחות הקבוצתית לשלבי התפתחות התינוק. כמו שם, כל תינוק מתפתח אחרת, ההתפתחות איטית, יש הפרעות בדרך ואירועים טראומטיים וכואבים. אך בסופו של דבר, נושאת תוצאות התפתחותיות משמעותיות בסופה.
    בגישת הקבוצה כשלם (ביון), ניתן לראות בסוף התהליך את הקבוצה כישות עצמאית, הכוללת בתוכה פרטים (משתתפים). כל משתתף מכניס קול קבוצתי למרחב הזה שנקרא "קבוצה" והקול שהוא מביא מהדהד ויוצר "אדוות" בפרטים המשתתפים במשחק. מה שמייצר קולות נוספים, שיוצרות הדהודים נוספים וחוזר חלילה…
    כיום מתפתחות גישות נוספות שמבינות כי השיח הלא מילולי שלנו, שמגיע מהלא מודע והנשכח, לא תמיד שווה לזה המילולי. אל תוך התהליך הקבוצתי נכנסים כלים נוספים מתחומי אומנות מגוונים כמו מוסיקה, מחול, דרמה, אמנות פלסטית, פיסול, ציור ועוד… (בכנס התקיימו גם קבוצות שמשלבות את הנ"ל) ודרך השיח הלא מילולי נוצרים הדהודים שמגיעים כבר מהלא מודע… השיח הקבוצתי שנוצר, מתבונן בלא מודע האישי והפרטי של כל אחד מהמשתתפים, מתוך ניסיון לפענח חוויות שכבר נשכחו מהמודע אך עדיין מצליחות להשפיע על על ההתנהלות הקבוצתית והאישית הנוכחת בחדר ("כאן ועכשיו").
    אין לי ספק כי הכלי העצום הזה שנקרא קבוצה מונחית יכול לתרום בכל מקום בו יש פרטים שמתקבצים יחד לטובת מטרה משותפת. בטח למי שתפקידו הוא ללוות את התהליך ההתפתחותי שעל בסיסו למדו את התהליך בו מתפתחת הקבוצה…
    בעניין אחר, גם אני התאכזבתי שלא היה מיקוד בעניין הטכנולוגי. לדעתי העתיד כבר כאן והוא נעשה טכנולוגי מיום ליום. למונח "קבוצה" יש היום משמעויות טכנולוגיות שונות באופן מהותי מהמונח הוותיק ושלכאורה לא מתיישבת עם המשמעויות של קבוצה ע"פ הגישות הוותיקות שציינתי. אך אפשר לגזור מהגישות אלו את התפישה ולנסות ליישם אותה גם בטכנולוגיה. רק טוב יכול לצמוח מכך…

    תודה
    ר

    Liked by 1 person

אשמח לתגובה!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s