"Be the change you want to see.." רשמים מתערכות "בט" בלונדון

חזרתי הבוקר מביקור של שלושה ימים בלונדון – יומיים מתוכם ביליתי בתערוכת Bett Show 2015.

תערוכת Bett הינה  אירוע שנתי הנמשך ארבע ימים בלונדון ונחשב לאירוע טכנולוגית למידה המוביל בעולם .

קהל המבקרים הנוהר לשם כולל את כל אלו שלהם יש עניין או שייכות לנושא החינוך: מנהלים, מורים , קבוצות תלמידים, מרצים, מומחים, יועצים, מנכ"לי חברות ואנשי שיווק.

אז מה היה בתערוכה השנה?

אולם התערוכה עצום בגודלו והכיל כמות אדירה של מיצגים, יותר מדי בשביל להתייחס ברמה פרטנית – כך שאני אנסה להעביר לכם את התחושה שאני קיבלתי ומה מעסיק את עולם החינוך בתחום טכנולוגיות הלמידה.

אני יכולה לציין כמה נושאים שבלטו:

1. רובוטיקה וכלים ללימוד coding (תכנות) בבית הספר היסודי

2. כלים ותוכן עבור K-12 ללימוד נושאי הליבה של  STEM –
Science, Technology, Engineering and Mathematics (בארה"ב ובבריטניה מקדמים קוריקולום אינגרטיבית של תחומים אלה):

3. חומרה: מדפסות (ענקיות!), מדפסות תלת מימד, מקרנים, מסכי מגע, המון לוחות אינטראקטיביים (לגבי האחרון, לא החלטנו שחבל על הכסף??)

4. פלטפורמות לניהול כיתה של טאבלטים ומכשירים ניידים – וגם תוכן (שימו לב, המסך הגדול צופה ומשדר למסכי הלומדים)

5. מערכות ניהול למידה שונים/דומים למה שכבר קיים בשוק – חלק עם זיק חדשני ומרגש של השראה חברתית..

6. תוכנה אחד מעניינת שתפס לי את העין – סטודיו וירטואלי להפקת הרצאות יצירתיות – לכיתה הפוכה? ל-mooc? (שימו לב לאדון שיושב עם המסך הירוק ואיך הוא נראה על המסך בעזרת התוכנה שמחוברת למצלמה)

7. קהל רב-לאומי (מבקרים וספקים מרוסיה , קוריאה , סין , המזרח התיכון , דרום מזרח אסיה , סקנדינביה וכמובן ישראל!)

היה מעניין.. לא נפלתי.. הקשבתי פה ושם לרסיסי הרצאות, לא שמעתי שום דבר שלא יכולתי לומר בעצמי…

ואז הגיע ההרצאה של Sir Ken Robinson..!

אין אין אין דברים כאלה.. הבן אדם אשף!

קהל של אלפים ישבו מרותקים.. מדי פעם רשמתי לי מילה אחד או שניים כדי שאוכל לדווח לכם.

הוא דיבר על מה שבית הספר מקדם לעומת מה שילדינו זקוקים,

קונפורמיות לעומת גיוון,

היענות/הסתגלות  לעומת יצירתיות,

ליניאריות לעומת אורגניות,

תפקידינו כמחנכים היא לא ללמד את הקוריקולום אלא ללמד את הילדים.

ילדים הם שונים. לבתי הספר יש קונספציה צרה מאד למה שהם תופסים ככישרון, אבל בפועל יושבים ילדים מוכשרים רבים בתחומים מגוונים והם גדלים עם תחושה של כשלון.

קן סיפר סיפור על נער בשם בארט שזכה באולימפיידות בגימנסטיקה (כי אמא שלו הבינה את הכשרון העצום שלו).

אנחנו לא יודעים מראש  למה ילד מסוגל להגיע, אנחנו צריכים לחפש כי הדברים נמצאים מול העיניים בלי שאנחנו שמים לב (כמו הסרטון שהציג..)

הוא ציטט את Anais Nin  –

"והגיע היום שבו הסיכון עבורי להישאר מכווצת בתוך ניצן (bud) היה כואב יותר מהסיכון שנדרש כדי לפרוח". בני אדם צריכים ליצור.. סרט מהמם על פריחה אנושית

 

 

סר קן נתן אנלוגיה מרתקת על העובדה שכל גידול האוכל התעשייתי הורסים את האדמה – כי ההשקעה מתמקדת בהפקת הפרי, ולא באדמה.

לוקחים את כל הטוב מהאדמה ומפמפמים אותה בחומרים כדי שיהיה גידול, אבל בדרך אנחנו הורסים את האדמה וכן את בעלי החיים שעוברים תהליך דומה.

במקום זאת – הגישה האורגנית משקיעה באדמה ולא בפרי, כי אם האדמה תהיה פוריה, הפרות יפרחו.

כנ"ל הגישה צריכה להיות בבית הספר – במקום לתעל את כל האנרגיות בהישגים, יש  להשקיע באקלים, במערכות יחסים, בסובלנות, בטיפוח ופיתוח ערכים (כי אם ה"אדמה" תהיה עשירה ההישגים כבר יהיו בסדר..).

הוא הגדיר את המושג יצירתיות כ"רעיונות מקוריים עם ערך" והציג סרטון מעורר השראה נוסף:

 סר קן היה מצחיק וגם מאד נוגע ללב כשהוא תיאר את חשיבות האנושיות והשכל הישר כשיטות חינוך.

יצאתי ממנו מרחפת על ענן עם התחושה שגם אני יכולה to be the change I want to see!